www.what2do.co.il

פרשנות הסכם ממון בתביעת רכוש

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 05/04/2012
פרשנות הסכם ממון בתביעת רכוש

התובעת הגישה תביעה לחיוב הנתבע בתשלום מזונות ילדים עבור בנותיהם הקטינות, וכן תביעה לחלוקת רכוש בה עתרה, בין השאר, לאיזון המשאבים בין הצדדים ולקביעה כי היא זכאית למחצית משווי ביתם של הצדדים הנמצא במשק, למחצית מהתמורה שהתקבלה בגין מכירת הרפת ומכסת החלב, מחצית שוויו של מטע הזיתים שבמשק, מחצית מהדיבידנדים ששולמו לנתבע ע"י המושב ומחצית מהזכויות הסוציאליות והפנסיוניות אותן צבר במהלך חיי נישואיהם.

 

מזונות הקטינות

בני הזוג הינם יהודים לפיכך החיוב במזונות בנותיהם הקטינות יעשה ע"פ דינם האישי, היינו הוראות המשפט העברי. על פי הדין העברי, כפי שזה יושם בפסיקת בתי המשפט האזרחיים, חייב האב במזונותיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל 15, ובמותר צרכיהם נושאים ההורים יחדיו ע"פ יכולותיהם הכלכליות וע"פ "אמידותם", מגיל 15 ועד לבגרות מחוייבים שני ההורים בצרכי ילדיהם הקטינים ע"פ כושרם הכלכלי. עוד הבהיר ביהמ"ש בפסיקתו כי בעת בחינת שיעור חיובו של הורה במזונות ילדיו יש לתת על הדעת, נוסף לאומד צרכי הקטינים, אף את שיעור הכנסתו וכושר השתכרותו של כל אחד מההורים.

 

      קראו עוד בתחום:


את כלל הכנסותיו של הנתבע יש להעריך בשיעור של כ - 9500 ₪ לחודש, ושוב - הערכה זו הינה על הצד הנמוך. זאת ועוד - הפוטנציאל הכלכלי של הנתבע גבוה משיעור השתכרותו הנזכר לעיל. הנתבע הוא בעל זכויות כ"בן ממשיך" במשק במושב, ולמעשה הוא עושה שימוש במשק לצרכיו כבר עתה ומנהלו על פי הבנתו. כיוון שכך לא זו בלבד שבבוא היום יהיה הנתבע בעליו של משק אשר רק הבית הבנוי עליו שווה למעלה ממיליון וחצי ₪. לתובעת הכנסות חודשיות צנועות יותר. כך מחודש ספטמבר 2007 ועד לחודש מרץ 2008 השתכרה התובעת מעבודתה כמטפלת בגן ילדים סך של 3350 ₪ לחודש נטו עד לפיטוריה, ומחודש אפריל 2008 החלה להשתכר סך של כ -2600 ₪ לחודש מעבודתה כמטפלת בגן אחר.

יש להעריך את צרכי הקטינות בשיעור של 1500 ₪ לקטינה לבד מהוצאות חינוך והוצאות רפואיות. סכום המזונות ישולם עד להגיעה של כל קטינה לגיל 18 ו/או סיום לימודיה התיכוניים ע"פ המאוחר, ולאחרי כן - עד להגיעה של כל קטינה לגיל 21 ו/או סיום שירות החובה הצבאי ו/או השירות הלאומי שלה ע"פ המאוחר, יעמוד על שליש מהסך הנזכר . זאת ועוד, כיוון שעד כה התגוררו התובעת והקטינות בבית הצדדים, לא חוייב הנתבע בהשתתפות במדורן. מעת וככל שידרשו התובעת וילדיה לפנות את בית הצדדים יש להוסיף ולחייב הנתבע להשתתף בהוצאות מדורן של הקטינות. לפיכך יש להעמיד את שיעור השתתפותו של הנתבע במדורן בשיעור של 50% היינו 2000 ₪ לחודש.

התובענה הרכושית

 

לכאורה מוסדרים כלל ענייניהם הרכושיים של הצדדים בהסכם הממון עליו חתמו ואשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין ביום 19.5.93. אלא שלטענת התובעת מאז חתימתו של הסכם הממון חל שינוי נסיבות מהותי בנוגע לנכסים המוזכרים בו וערכם עלה בשיעור ניכר, מעת שכך יהא זה בלתי הוגן להותיר על כנן ככתבן וכלשונן את הוראותיו של ההסכם, הנותנות בידיה פיצוי כספי הנמוך בשיעור ניכר משוויין האמיתי של זכויותיה, וזאת בניגוד לכוונת הצדדים בעת חתימת ההסכם.

 

יתר על כן, לטענת התובעת הסכם הממון נחתם נוכח צפיית הצדדים, או למיצער ציפייתה שלה, לגירושין קרובים, ואולם בין לבין חלפו להן 15 שנה מיום חתימתו בהן חיו הצדדים יחדיו בשיתוף פעולה כלכלי מלא ותוך התעלמות מהוראות ההסכם. כיוון שכך יש לראות, לטענתה, את הוראות ההסכם כבטלות שכן הצדדים בהתנהגותם הראו כי אין בכוונתם לקיימן כלל וכלל.

 

 

בהסכם הממון הוסכם על הצדדים כי אין לתובעת כל זכויות במשק השייך לאימו של הנתבע, וכן אין לה זכויות ברפת ובמשק החי על כל ציודו, מאידך הסכימו הצדדים כי רכושם המשותף הינו "בית המגורים בו הינם מתגוררים שהינו בית מגורים משותף שנבנה על ידם על דונם אדמה במושב אותו קיבל הבעל בשנת 1984 מהוריו כבן ממשיך, וזאת לפני נישואיו, והמטלטלין המצויים בו".

פרשנות חוזה

סע’ 25 לחוק החוזים (חלק כללי) קובע כי - "(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה, ובמידה שאינה משתמעת ממנו- מתוך הנסיבות" ביהמ"ש בפרשנותו את החוזה המונח לפניו צריך שיתחקה אחר כוונת הצדדים כפי שזו משתמעת ממנו, ובמידה שאינה משתמעת ממנו - מתוך הנסיבות החיצוניות לו.

 

אלא שמלאכה זו אינה קלה כלל ועיקר, דומה כי אין לך דבר הראוי שיקרא "אומנות המשפט" כדרכו של בית המשפט בבואו להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים לחוזה. לשם כך נדרש ביהמ"ש ליישם מספר כללים אשר לא פעם הוא נדרש ללהט בניהם כלוליין בקרקס, וזה עיקרם -

 

א. הבנת החוזה ע"פ כתבו ולשונו - רצונו לומר, מתן פירוש מילולי לאמור בחוזה ע"פ פשוטו של מקרא ומתוך כללי הדקדוק והלשון. יחד עם זו הובהר בפסיקה כי גם מתן פירוש מילולי אינו הליך חד שלבי, וביטוי זהה אפשר שיקבל משמעויות שונות בהקשרים שונים ומתוך בחינת נסיבותיו של העניין.

 

ב. התחקות אחר מטרת החוזה - היינו, בדיקת אופיו ומהותו של החוזה, תכליתו והגיונו הכלכלי והאחר, וכן בדיקת מטרותיהם של הצדדים בחוזה והתוצאות או היעדים אותם ציפו להגשים מישומו.

 

ג. בדיקת המשתמע מהנסיבות החיצוניות לחוזה - הנסיבות הן אותם מעגלי מציאות במסגרתם נכרת החוזה. במעגל הקרוב נמצאות הצהרות הצדדים או מי מהם עובר לכריתת החוזה והמעגלים הנוספים משקפים את התנהגות הצדדים והרקע לכריתת החוזה.

 

ברי כי פניה אל הנסיבות החיצוניות תעשה כאשר כוונת הצדדים אינה משתמעת מתוך החוזה עצמו, ואולם ביהמ"ש הוסיף וקבע כי גם אם הטקסט החוזי נראה ברור ומובן על פניו עדיין יש להוסיף ולבחון אומד דעתם של הצדדים בכל האמצעים העומד לפני בית המשפט. 

מהי תכלית החוזה והאם נערך הוא בתום לב?

 

 ובכל זאת אנו נדרשים לסדרי עדיפויות אף בתוך המכלול הנזכר באופן ש"תכלית החוזה", זו אשר עומדת במרכז ההליך הפרשני, תִבחן ראשית דבר על פי לשון הטקסט ורק לאחרי כן ע"פ התכלית המוסקת מכוונתם המשותפת של הצדדים ועל פי הכוונה שהייתה להם לו נתנו דעתם לנסיבה המביאה למחלוקת הפרשנית בניהם.

 

ומכל מקום, כוחו של המשתמע מהחוזה עצמו עולה על המשתמע מהנסיבות החיצוניות לו – יחד עם זאת, אין משקלה של לשון החוזה זהה למשקלן של הנסיבות, כשמתגבשת המסקנה הפרשנית - כאשר יש התנגשות בין אומד הדעת העולה מתוך החוזה לבין אומד הדעת העולה מתוך הנסיבות, יד אומד הדעת העולה מתוך החוזה על העליונה.

 


אך בכך לא די. קיומן של תניות בהסכם ראוי שיעשה בתום הלב, וכלשונו של סע’ 39 לחוק החוזים - " בקיום של חיוב הנובע מחוזה יש לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב; והוא הדין לגבי השימוש בזכות הנובעת מחוזה". על פי עקרון תום הלב תעשה פרשנותו של הסכם בדרך הוגנת וראויה תוך הצמדות לכוונה ולאינטרס המשותף של הצדדים בהסכם.

 

משמעות הפרשנות עפ"י עקרון תום הלב הינה, בין השאר, כי בהתנגשות בין כוונתם המשותפת של הצדדים לבין לשונו של החוזה - יד הכוונה המשותפת על העליונה. במידה ולא הייתה בנמצא כוונה משותפת, יש לפנות לתכלית האובייקטיבית שמשמעה תכלית שצדדים סבירים היו מעמידים לנגד עיניהם - היינו, אינטרסים המקובלים על צדדים הוגנים ליחס החוזי - אינטרסים אלו משקפים גם הם את עיקרון תום הלב המעצב את הגינות התנהגותם של הצדדים. גם על פי המשפט העברי לעיתים נעמוד על פרשנותו של ההסכם באופן דקדקני על פי האמור בו גם אם יהא מי שיאמר שבדקדקנות שכזו יש משום סטייה מעקרון תום הלב . ומכל מקום, בהסכם ממון אשר על פי דין נדרש להליך אישור דקדקני בבית המשפט, ינתן למילה הכתובה מישנה חשיבות ולא בנקל נסטה ממשמעותה הרגילה, שכן הצורך באישורו של הסכם ממון נועד להבטיח את גמירות דעתם של הצדדים ולוודא כי הבינו את תוכנו.

בענייננו, הגיונם של דברים ועיון בלשונו של הסכם הממון הנדון מצביעים על כך שהסך עליו הסכימו הצדדים בהסכם הממון כפיצוי לתובעת, נקבע ע"י הצדדים תוך התיחסות לטענותיהם ההדדיות הן באשר לחישוב שיעור זכויותיה של התובעת בבית והן באשר לזכויותיהם הרכושיות האחרות של הצדדים.

 

כיוון שהפיצוי שיקלל מגוון טענות בעניינים רכושיים שונים בחרו הצדדים לאמדו בדרך של קביעת סכום קבוע ההולך וגדל ככל שאורכות שנות הנישואין של הצדדים ולא כאחוז מסויים משווי הבית. בקביעת הפיצוי בסכום קבוע במקום אחוז מסוים משווי הרכוש לקח כל אחד מהצדדים סיכון ששווי הבית ישתנה באופן ניכר ויגרם לו נזק בשל כך, ועל אף שכך זוהי הדרך בא בחרו הצדדים לנהוג במודע ומתוך הבנת הסיכון שבנקיבת סכום קבוע תחת קביעת חלוקה באחוזים.

 

ראוי להוסיף ולציין כי במשך 15 השנה שחלפו מיום חתימת ההסכם לא טענה התובעת כלפי הנתבע בשום שלב כי רצונה לשנות את תניות ההסכם בשל היותן מקפחות, וזאת על אף השינוי בערכו של הבית.זאת ועוד, למרות טענות התובעת כי קיום תניות ההסכם ככתבן וכלשונן מקפח אותה, הרי שבחינתן של תניות ההסכם מגלה כי יש בהן הגיון פנימי וכי הינן סבירות אף כעת בעבור השנים מאז חתימתו. 

יחד עם זאת, אני סבור כי יש להתחשב בטענת התובעת לפיה אף לאחר חתימת הסכם הממון הוסיפו הצדדים והשקיעו כספים משותפים בשיפוץ הבית ובהרחבתו לרבות השלמת בנית קומה שנייה לבית בדרך של השלמת מעטפת הקומה, ביצוע חלוקת פנים, הגבהת הגג, התקנת כלים סניטארים, ריצוף וחיפוי וכן הקמת גינה סביבו. נוכח מידת תום הלב וההוגנות הנדרשת בקיומו של הסכם ראוי כי התובעת תקבל חלקה אף בגין השקעות אלו שנעשו לאחר חתימת הסכם הממון. יש לראות בהשקעות אותן ביצעו הצדדים בביתם ובגינתם כרכוש ונכסים שנוספו להם אחר חתימת הסכם הממון וליתן לתובעת פיצוי ראוי בגין חלקה בהם. פרשנות זו של ההסכם עולה בקנה אחד עם הדרישה לקיומו של הסכם בדרך הוגנת ותמת לב. ויובהר, כיוון שהוסכם בהסכם הממון כי לצדדים זכויות שוות בבית הרי שאין זה משנה אם בפועל חלק מהכספים שהושקעו ב

פינוי התובעת והקטינות מן הבית 

ע"פ הסכם הממון, התחייבה האישה לפנות את בית המגורים תוך 60 יום מיום שהוגשה תביעה לגט פיטורין ע"י אחד הצדדים ובאם לא תעשה כן עליה לשלם לנתבע פיצוי מוסכם של 50$ ליום בגין כל יום עיכוב בפינוי. ביום 29.7.07 הגיש הנתבע תביעת גירושין בבית הדין הרבני. כיוון שכך טוען הנתבע בכתב הגנתו כי יש לקזז את הקנס בו חייבת התובעת כלפיו על פי הסכם הממון בגין אי פינוי הבית, מחיובו הכספי כלפי התובעת בהתאם .

יש לדחות טענתו זו של הנתבע. ביהמ"ש רשאי, מכוח סע’ 15 א לחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה) אף פיצוי שהוסכם על הצדדים באם מצא שהפיצויים נקבעו "ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה.

 

בנדון דומה כי בקביעת הקנס הנזכר בגין אי פינוי הבית במועד, לא נלקח בחשבון הנזק העלול להיגרם לקטינות עם פינוי התובעת המשמורנית מן הבית קודם שהובטח מדורן החלופי. באם יחפוץ הנתבע בפינוי התובעת והקטינות מהבית יהא עליו ליתן לתובעת הודעה בכתב על כך בה תִּדָרש לפינוי הנכס תוך 60 יום ממתן ההודעה. החל ממועד הפינוי בפועל ידָרֵש התובע לשלם לתובעת את הסך אשר נפסק כנגדו בעניין השתתפותו במדור הקטינות. באם לא תפנה התובעת את הבית לאחר מועד זה יהא הנתבע רשאי לתבוע בנוסף גם את הסעד הכספי המוסכם המפורט בהסכם הממון .

המשק, הרפת ומטע הזיתים

התובעת מוסיפה וטוענת כי יש מקום לפצותה על השקעותיה במשק וברפת וכי היא זכאית למחצית התמורה שהתקבלה בגין מכירת מכסת החלב של הרפת.יש לדחות טענתה זו של התובעת. ראשית דבר הנתבעת לא הוכיחה שאכן השקיעה מכספיה שלה או מכספם המשותף של הצדדים בניהול הרפת. ואולם גם אם עשתה כן לא היה בכך כדי להקנות לה זכויות ברפת נוכח תניותיו המפורשות של הסכם הממון. התובעת ידעה כי ע"פ הסכמותיה עם הנתבע אין לה כל חלק או זכות במשק או ברפת, ואם אכן הסכימה להשקעת כספים ברכוש זה מתוך הכספים המשותפים של הצדדים אין לה להלין אלא על עצמה. 

לבד מכך, כעולה מעדותו של הנתבע, נראה כי ניהול הרפת כשל ובשל הפסדים וחובות שנצברו בשל כך נאלץ הנתבע למכור את הפרות ואת ציוד הרפת. ביתרת הכספים שנותרה בידיו לאחר כיסוי החובות רכש הנתבע את מטע הזיתים וכן מגרש שנרשם ע"ש בִּתָּם של הצדדים. התובעת לא הצליחה לסתור טענותיו אלו של הנתבע ואף מטעם זה אין להיעתר לטענות התובעת באשר לחלקה וזכויותיה במשק וברפת .

אף מטע הזיתים ניטע על קרקע המשק והיה חלק ממנו. התובעת לא הוכיחה טענתה כי הקמת המטע נעשתה מכספים משותפים של הצדדים בניגוד לטענת הנתבע שהמטע ניטע מכספים שבאו לידיו ממכירת הרפת. ואולם גם לו היה עולה בידה להוכיח זאת הרי, שכאמור לעיל, התובעת ויתרה על זכויות הנובעות מהמשק והנבנה עליו. לו אכן הסכימו הצדדים כי בניגוד לאמור בהסכם, מטע הזיתים הינו משותף לשניהם היה הדבר אמור לקבל ביטויו בהסכם ממון ערוך כדין ומאושר כהוראת המחוקק . מטעם זה יש לדחות טענות התובעת בעניין זכויותיה במטע הזיתים.

דיבידנדים 

הסכם הממון שותק בכל הקשור לחלוקת הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות של הצדדים. ההנחה העולה מתוך הסכם הממון הינה כי הצדדים שותפים בנכסיהם זולת לנכסים המצויינים מפורשות בהסכם הממון ככאלו השייכים אך ורק למי מהם. רכוש אחר, אשר לא צויין מפורשות בהסכם, יחולו לגביו הוראות חוק יחסי ממון המורות על חלוקתו בשווה בין בני הזוג.

מן המפורסמות הוא כי זכויות סוציאליות ופנסיוניות הינן זכויות אותן על בני הזוג לאזן או לחלוק בניהם ע"פ העניין.

לסיכום,

הנתבע ישא במזונות בנותיו הקטינות. הנתבע ישלם לתובעת בגין זכויותיה בבית הצדדים סך של 80,000$ כערכם בשקלים ליום התשלום. עוד ישלם הנתבע לתובעת בגין חלקה בהשקעות הכספיות של הצדדים בשיפוץ הבית ובניית הגינה, סך נוסף של 134,000 ₪, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. הצדדים יחלקו בחלקים שווים בזכויות הפנסיה ובזכויות הסוציאליות אותם צברו ממועד נישואיהם ועד למועד הגשת התביעות. חלוקת הזכויות תיערך מעת שניתן יהיה לפורען ולממשן. הצדדים יחלקו בחלקים שווים בכל הזכויות הכספיות והחובות הרשומים על שמם במשותף נכון למועד הגשת התביעות .
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך
5 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

הסכם ממון שלא אושר

עקרונית, הסכם ממון בטרם נישואין שלא אושר ע"י הערכאה משפטית הקבועה בחוק ... הינו חסר תוקף משפטי, וככזה לא ניתן לתבוע את קיומו 

מה ניתן להכיל בהסכם ממון?

חשיבותו העיקרית של הסכם ממון היא בהסדרת חלוקת הרכוש והממון בין בני הזוג. באופן זה מוגדרים מראש זכויות ונכסים של כל אחד מבני הזוג ... 

שינוי הסכם ממון

האם ניתן לשנות או לבטל הסכם ממון לאחר שאושר?  

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

הסכם גירושין

מהו הסכם גירושין? מהו תוקפו? כיצד מבטלים אותו? קראו עוד... 

אימוץ ילדים מחו"ל

במקרים רבים מלווה הליך האימוץ בחששות ובחוסר וודאות הנובעים מריבוי הגורמים המעורבים בהליך, וכמובן מהאלמנטים הנפשיים והפסיכולוגיים הנובעים מעצם טיבו של ההליך שהינו מסובך, קשה וטעון... 

מינוי אפוטרופוס

מה קורה במקרה בו אחד ההורים נפטר?  

הפרת הבטחת נישואין

מי שתובע בגין הפרת הבטחת נישואין, מוטל עליו נטל שכנוע כבד לצורך קיומה של הבטחת נישואין שהופרה, באם אין ראיות ממשיות לכך שהצדדים התכוונו להינשא זה לזה ... 

חטיפת ילדים

בהתאם לאמנת האג, כל אדם, מוסד או גוף הטוען כי ילד (עד גיל 16) הורחק או לא הוחזר תוך הפרת זכויות משמורת, ראשי לפנות אל הרשות המרכזית שבמקום מגוריו הרגיל של הילד או אל הרשות המרכזית של כל מדינה מתקשרת אחרת, בבקשה לסייע להחזרתו של הילד ... 

סעדים זמניים,עיקול,עיכוב יציאה

מהם סעדים זמניים אשר בסמכות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לתת ? 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.