הצדדים הינם מוסלמים, בני זוג לשעבר, אשר נישאו זה לזו ביום 24.8.03 בהתאם לחוזה נישואין והתגרשו זה מזו בתאריך 11.9.05. לצדדים לא נולדו ילדים מנישואין אלו. עוד לפני הגירושין, דן ביה"ד השרעי בתביעות שהגישו לפתחו הצדדים: הנתבע - תביעת גירושין; התובעת - תביעת מזונות אישה. ביום 25.7.07, פסק ביה"ד השרעי, כי הוא מחליט להפריד בין הצדדים בגירושין מוחלטים ולעניין זכות האישה למוהר נפסק כי האישה תהא זכאית להגיש תביעה מתאימה מטעמה להוכחת הגדלת המוהר.
קרא עוד:
- סמכות בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין השרעי בנוגע לתביעת ירושה
- טיפים למתגרשים
- אלימות במשפחה
- נישואין עם קטינה, מתי מותר?
על פי ההלכה האיסלמית בני הזוג נישאים זה לזו באמצעות עריכת חוזה (עקד), הנקשר באמצעות הצעה וקיבול בנוכחות עדים, באישור איש דת ורישום על ידי רושם נישואין. התמורה מצד הבעל באה לידי ביטוי בכספי מוהר והאישה מסכימה לחובות חיי הנישואין וביניהן, חובת הציות לבעלה. חוזה הנישואין כולל בתוכו לרוב את המוהר, דהיינו סכום של כסף או רכוש שהבעל חייב לשלמו לאישה.
המוהר מחולק ל"מוהר מיידי", הניתן בעת עריכת חוזה הנישואין או לפני / אחרי מימושם ול"מוהר דחוי" הניתן בעת גירושין (ובלבד שהנישואין מומשו) או מוות. חלוקה זו היא עניין שבנוהג ולא בדין. מטרות המוהר הן שונות וכוללות תמורה לקיום חיי אישות, שיפור מצבה הכלכלי של האישה לאחר סיום הנישואין, ניסיון להרתיע מגירושין פזיזים וכיוצ"ב.אם לא הוסכם בחוזה הנישואין שיעור המוהר, זכאית האישה למוהר הראוי שנקבע בשים לב למצבה החברתי ולכישוריה האחרים.
סכום המוהר שתקבל האישה עם הגירושין עלול להשתנות לפי הקביעות האם האישה קיימה יחסי אישות עם הבעל, האם היא יזמה את הגירושין, אשמת כל אחד מהצדדים בגירושין וכיוצ"ב.
להבדיל מעניינים ממוניים מובהקים או סוגיות אחרות הנשלטות במקביל גם על ידי הדין האזרחי (כגון מזונות, יחסי ממון, אבהות) הרי שהמוהר בדומה לכתובה, מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי חוזה הנישואין, "סובב על תקפות קשר הנישואין", יונק את תוכנו ממנו ומתוקף חיי הנישואין, והוא נקבע או נשלל בהתאם להלכות דתיות על פי אסכולות האיסלאם השונות. לפיכך, הסמכות הייחודית לדון בענייני מוהר נתונה לביה"ד השרעי.
לסיכום,
תביעה לתשלום מוהר הנה חלק מ"ענייני נישואין וגירושין" אשר לביה"ד השרעי הסמכות הייחודית לדון בתובענה זו.