החוק להסדר התדיינות נועד לעכב את התביעה כנגד בן הזוג, במטרה לפתור את הסכסוכים בין בני הזוג, מחוץ לכתלי לבית משפט, באמצעות ייעוץ מקצועי של עובדים סוציאליים, או גישור מטעם גורמים המוסמכים לכך, בכדי למנוע את התביעה המשפטית ולא להגיע כלל לבית המשפט.
הסכסוכים בין בני הזוג לרוב קשורים באחריות ההורים לגבי גידול הילדים והחזקתם, חילוקי הדעות יכולים לנבוע גם מיחסים כלכליים, כמו יחסי ממון ודמי מזונות, ולעלות בעקבות שאלות מהותיות כמו איזה חינוך יש לספק לילדים, באיזה מוסד חינוכי ילמד הקטין, או בענייני בריאות וטיפולים רפואיים לילדים.
הרעיון שעומד מאחורי חוק ההתדיינות הוא, שבני הזוג יוכלו לתקשר ביניהם בנחת, באמצעות גורם מפשר, הם יפתרו את הסכסוך בצורה מתורבתת, בו כל צד יביע את עמדתו ויקשיב לאחר, וימשיכו לקיים יחסים חבריים, ללא תביעות משפטיות, חקירות פרטיות, התערבות עורכי דין והטחת האשמות הדדיות זה כנגד זה כנהוג בבית המשפט.
לפי סעיפי חוק זה:
1. בית המשפט רשאי לעכב את תחילת הדיון או המשכו בעקבות תביעה אזרחית שהגיש הבעל כנגד אשתו, או שהגישה אישה כנגד בעלה. בין אם העילה לתביעה החלה עוד לפני החתונה ובין אם היא התפתחה במהלך הנישואין.
בית המשפט רשאי לעכב את הדיון מהסיבות הבאות:
א. בית משפט אחר, או בית דין מוסמך, דן באותה השעה בבקשה להחזרת שלום בית בין שני בני הזוג.
ב. במידה ובית המשפט סבור כי התביעה כנגד בן הזוג עלולה לגרום נזק ולפגוע בשלום הבית.
העיכוב בתחילת הדיון או בהמשך טיפולו, יהיה לתקופה של עד שלושה חודשים, אך בית המשפט רשאי להאריך את העיכוב לתקופה נוספת, אם יהיו לכך סיבות מנומקות. כמו כן, רשאי בית המשפט לבטל את העיכוב, אם יראה לנכון לעשות כך.
אם בית המשפט החליט לעכב את הדיון, הוא רשאי להפנות את פקיד הסעד, שהוא העובד הסוציאלי, לפי חוק שירותי הסעד, התשי"ח 1958, או כל גורם מוסמך אחר כמו מגשר, יועץ נישואין, או מטפל, בכוונה לערוך פשרה בין בני הזוג מתוך הסכמה.
2. הוראות חוק זה אינן גורעות מחוק שיפוט בתי-דין רבני, או מכל סמכות משפטית אחרת.
3. תיקון לפקודת הנזיקין, בעקבותיו בוטל סעיף 18, שהקנה חסינות הדדית לבני הזוג בתביעות נזיקין. התיקון בעצם קובע כי בתביעות נזיקין כל אדם עומד בפני עצמו בלי להתחשב במעמדו המשפחתי ודין רווק הוא כדין נשוי, גרוש או אלמן, כאשר מדובר בתביעות מסוג זה.
