הצדדים היו נשואים במשך ארבע שנים, ולאחר כשנה פתח הבעל תביעת גירושין, שתחילה נדחתה ולאחר שנים ספורות התקבלה. האשה טענה כי כלל לא היתה מעוניינת בגירושין ואף הגישה תביעה לשלום בית שנדחתה על ידי בעלה. על כן פנתה אל בית דין הרבני האזורי תל אביב ודרשה לקבל את כתובתה בסכום של 555,000 שקלים.
האשה יצאה לבלות לבדה במועדוני לילה
הבעל טען כי האשה הפסידה את הכתובה מכיוון שהיא נהגה לצאת לבדה למועדונים בלילות, למרות שביקש ממנה שלא ללכת ועקב כך התפתחו בין השניים מריבות והיחסים הזוגיים עלו על שרטון. בנוסף לכך, האשה ניהלה קשרים עם גברים זרים ושוחחה עמם בטלפון עד השעות הקטנות של הלילה. לכן לא היה כל ספק כי היא גם רצתה להתגרש, בדיוק כמוהו, ותביעתה לשלום בית היתה מהשפה ולחוץ.
האשה הודתה כי יצאה בלילות לבלות במועדונים ללא בעלה, אך הדבר נעשה בידיעתו ובהסכמתו, וכך נהגו שנים רבות עוד טרם החתונה, ואף לאחר שהתחתנו הוא יצא עם חברים שלו והיא יצאה עם חברות שלה, והיו ביניהם מריבות כמו כל זוג ולא מעבר לכך. האשה הכחישה קשר עם גברים זרים, אך הודתה כי היו לה שיחות עם חבר טוב בלילות, כדי לעודד אותה בשעה שנשארה לבד בבית, כאשר בעלה יצא לבלות עם חבריו.
חיוב הגט נבע מכך ששני הצדדים רצו בגירושין
מפסק הדין של תביעת הגירושין עלה כי שני הצדדים רצו בגירושין, מאחר שמדובר בפירוד ממושך של כשנתיים ובהתנהגות שאינה הולמת יחסים קורקטיים בין בני זוג. רצון האשה לתבוע כתובה אינה עולה בקנה אחד עם הרצון לשלום בית, ואף מן הראוי לבקש מהבעל כתובה כהיענות לדרישה חד משמעית לגירושין, ולא להגיש תביעה למתן כתובה.
על פי עובדות התביעה, לא ברור היה מי הוא הגורם לגירושין. מאחר שהבעל פתח תחילה תיק גירושין ותביעתו נדחתה. הבעל ביקש לערער על דחיית תביעתו, ובמקביל ערערה האשה על דחיית תביעתה לכתובה בטרם בוצע הגט והצורך בתביעה חדשה. לאחר מכן ניתן פסק דין המחייב אותה בגט, והאשה פתחה תיק תביעת גירושין וכתובה.
האשה תבעה גירושין בעקבות תביעת הבעל לגירושין
בית הדין ציין כי אשה אינה מפסידה כתובתה כשהיא מבקשת גט, במקרים שבהם הבעל מצער אותה, בכך שנוהג כלפיה באלימות, או צורך סמים ואשם בהרס המשפחה. במקרה זה תביעת האישה לגט באה בעקבות בקשת הבעל לגט, ובזה לא שייך לתת לה כתובתה, אף שגם הבעל פתח תיק לגירושין, הרי היא באה לבסוף לבית הדין ופתחה תיק גירושין ואמרה שהיא רוצה להתגרש. לפיכך הגיע בית הדין למסקנה כי אין לגבות את כל סכום הכתובה, אלא רק את הסכום שיש לחייב ולא מדין פשרה בסך של 180,000 שקלים.
תיק 847756/11
