הבעל רצה לסיים את קשר הנישואין מוקדם ככל האפשר. אולם האשה דרשה שלום בית, ואף טענה כי הסיבה שהוא רוצה לסיים את היחסים, היא בשל העובדה כי היא רוצה ילדים והוא לא רוצה ילד ממנה. בית הדין הרבני האזורי חיפה נדרש לקבוע מה יעלה בגורלו של קשר הנישואין.
הבעל כבן 50, נישא לראשונה בגיל 22, והתגרש כעבור עשר שנים. הוא אב לשני בגירים. ונשוי בשנית לאשה כבת 47, ואין להם ילדים משותפים. התיק לאישור הסכם גירושין שפתח הבעל נסגר מאחר שהאשה התנגדה לו, לפיכך פתח הבעל תביעת גירושין.
האשה לא הופיעה לדיון בבית הדין, והבעל טען כי ייתכן שהיא לא קיבלה הזמנה ואף ציין כי הם חיים בחדרים נפרדים. גם לדיון השני היא הופיעה, והבעל טען כי הפעם הודיעה לו שהיא לא חשה בטוב ולכן אינה יכולה להגיע.
האשה טענה כי קרוב לשנתיים הבעל מונע ממנה חיי אישות
לדיון הבא האשה הגיעה וטענה כי היא מעוניינת בשלום בית. לטענתה, כבר למעלה משנה וחצי אין בין הצדדים חיי אישות ומזה חודשיים וחצי הבעל לא מתגורר בבית ולא מכניס שקל לחשבון המשותף, לא משלם שכירות ואף לא משלם לה מזונות אשה. עם זאת ציינה כי היא מוכנה לקבל כל המלצה של יועצת נישואין והבעל השיב כי יקבל כל החלטה.
לאחר הייעוץ האשה הסכימה להתגרש, בתנאי שתקבל את סכום שטר הכתובה בסך של 180,000 שקלים, מאחר שבעלה לא רוצה להביא ילדים לעולם, ואף מונע זאת ממנה. הצדדים ניהלו משא ומתן שלא צלח, בשעה שהבעל דרש כי היא תשלם לו הוצאות שונות ומשונות, ולא היה מוכן להתפשר בעניין הכתובה.
הבעל לא רואה עצמו מביא ילד נוסף לעולם
לטענת הבעל, יש לקזז את מחצית דמי הרכב המגיע לו וזה הסכום שהוא מוכן לשלם עבור הכתובה, האשה טענה כי הרכב נקנה מהלוואה שלקחה בעצמה והיא משלמת אותה מכספה. בהמשך הבעל הודה כי היא משלמת את ההלוואה, אך טען שהרכב הוא רכוש משותף.
מחוות דעתה של היועצת עלה כי הבעל לא רואה עצמו מביא ילד נוסף לעולם, ולכן עוזב ומתרחק ואף נמנע מלקיים יחסי אישות, כדי לא לנצל את מצוקתה הרגשית לסיפוק יצריו ותאוותיו. לטעמה עניין הגירושין וההימנעות מהבאת ילדים תוכננו על ידיו מזה זמן רב והוא רק חיכה להזדמנות לצאת מהקשר.
לבית הדין לא היה ספק שכל אשה רוצה להוליד בנים והיא מוסרת עצמה ונפשה רק כדי שתוכל ללדת. במקרה זה השתכנע כי הבעל מונע מאשתו להביא ילדים, והוא רואה כיצד היא מחזרת אחריו ומתעלם ממנה בקור רוח. בית הדין ניסה לדבר אל לבו ואף שלח את בני הזוג לייעוץ, ובעוד שהאשה היתה מוכנה לעשות הכל, הבעל נותר בשלו בעניין הגירושין.
הבעל הודה שישן בבית חברתו, אך טען כי הם ישנו בחדרים נפרדים
בעקבות חשד שעלה בדבר בגידה, שכרה האשה חוקרים פרטיים, ומדוח החקירה עלה כי הבעל אכן מתרועע עם אחרת. הבעל הודה כי בילה אצל חברתו לילות רבים, אך טען כי ישן בחדר נפרד. בנסיבות אלו חייב בית הדין את הבעל לתת לאשה גט, ואף חייב אותו במלוא הכתובה בסך של 180,000 שקלים, ולמען הספק קבע כי יש לקזז מסכום זה סך של 5,000 שקלים ששולם עבור ההלוואה של הרכב.
תיק 588519/2
