בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשתה של אישה לבטל הסכם ממון אשר נערך על ידי מגשרת מוסכמת. התובעת טענה כי ההסכם, אשר נחתם לפני כחמש שנים וקיבל תוקף של פסק דין, נערך באופן חד צדדי, כאשר בעלה לשעבר הוא זה ששכר את המגשרת, הכיר אותה מראש, שילם את שכרה והכתיב לה את פרטי ההסכם.
טענותיה של האישה נבעו מכך שהסכם הממון הותיר לבעל את כל הרכוש והעניק לה סכום צנוע של 50 אלף שקלים בלבד. בנוסף, הגישה האישה לבית המשפט תביעה לאיזון משאבים ובעלות על מחצית מהנכסים.
קראו עוד בתחום:
- האם הולכה שולל וחתמה על הסכם וויתור על חלקה בדירה המשותפת
- תוקפו של הסכם על שוויה של דירה משותפת אשר לא הובא לאישור בית המשפט
- ביטול הסכם גירושין מחמת הטעיה עושק ותרמית
הגבר טען להגנתו כי לתובעת לא קיימת כל עילה שבדין לביטול ההסכם ועליה לכבדו, שכן היא הבינה היטב את תוכנו ונתנה לו את אישורה. כמו כן, לאחר אישור ההסכם בבית המשפט, לא קבלה האישה על פסק הדין והצדדים פעלו על פיו והתגרשו.
האישה לא מזמנת את המגשרת לעדות
בית משפט לענייני משפחה לא יבטל בקלות ראש הסכם ממון אשר קיבל תוקף של פסק דין. השופטת קבעה כי טענותיה של האישה, כאילו לא הכירה את המגשרת אשר ערכה את ההסכם אינן מתקבלות שכן בבוא הצדדים לבית המשפט, הצהירו שני בעלי הדין כי "הם הגיעו להסכם בעזרת המגשרת". כמו כן, מתצהירו של הגבר עלה כי שכר טרחתה של המגשרת לא שולם על ידו אלא באופן משותף על ידי שני הצדדים.
התובעת טענה כי שכר הטרחה אשר שולם על ידה למגשרת נעשה בעקבות לחץ וכפייה שהפעיל עליה בעלה, והוכיחה כביכול לחץ זה בכך בכך שהציגה תדפיס מחשבון הבנק שלה ובו פירוט סכומים המוחזרים לה מבעלה בגובה שכר טרחת המגשרת. בית המשפט לא קיבל טענותיה אלו וקבע כי במידה ורצתה היא להוכיח שלא היה בינה לבין המגשרת כל קשר, היה עליה לזמן את האחרונה למתן עדות בבית המשפט. משלא עשתה כך, לא הרימה היא את הרף הדרוש להוכיח כי בניסוח ההסכם לקחה המגשרת את צידו של הבעל בסכסוך.
קראו גם:
בית המשפט סיכם קביעתו ואמר כי דין טענותיה של האישה כאילו הייתה המגשרת חד צדדית - להידחות. מדיניות משפטית ראויה תומכת בגישורים ואין לקבל טענות באשר להליך גישור אשר הסתיים בהסכמה, קל וחומר כאשר הטענות מופנות כלפי מידתיותו רק כחמש שנים לאחר עריכתו, כתבה השופטת בפסק הדין.
השופטת חייבה את התובעת בתשלום הוצאות משפט צנועות בשל מצבה הקשה בהיותה סובלת מסוכרת כרונית וגידול שפיר בשדה השמאלי. השופטת קבעה כי למרות שהתנהלו ההליכים בין הצדדים במשך כשמונה שנים, תישא התובעת בהוצאות על סך 10,000 שקלים בלבד.