|
כל ילד זכאי למזונות מהוריו. מזונות הם תשלומים עיתיים (אחת לחודש בדרך כלל) אשר הורה נדרש לספק לילדו לצורך גידולו, חינוכו, שמירה על בריאותו וכו'. חובה זו מוטלת על ההורים בין אם הם נשואים ובין אם לאו. המזונות נקבעים על פי צרכי הילד ועל פי יכולותיהם של הוריו.
כשבני זוג נפרדים ואינם מסוגלים להכריע מה יהיה גובה המזונות הם פונים לבית המשפט. במקרה שהגיע לבית המשפט בני הזוג החלו הליך של חזרה בתשובה כשהבעל הפסיק אותו באמצע ואילו האם המשיכה בו, ומצב זה הוא שיצר את הקרע בסופו עזב הבעל את הבית. התובעת טענה כי האב נהג להגיע לבית בלי כל הזמנה, לקח דברים, תקף אותה פיזית וכו', והגישה תביעת מזונות לה ולילדיה. הנתבע טען, כי אין לו חובה לאישה או לילדיה שכן הוא חסר עבודה ולא יכול לספק את צרכיהם.
בית המשפט דן באופן פסיקת המזונות וקבע שעליו להתחשב ב:
א. יכולת הכלכלית של החייב: יכולת זו כוללת את השתכרותו מעבודתו ונכסיו.
ב. צרכי הזכאים למזונות.
במסגרת זו נלקחת בחשבון יכולתה הכלכלית של האם שהילדים מצויים במשמורתה. כלומר, במסגרת פסיקת המזונות נערך איזון בין ההכנסות ובין הצרכים.
איזון בין צרכי הקטינים ליכולת החייב
במקרה דנן, ראה בית המשפט את הקשיים הכלכליים הגדולים אליהם נקלעו הצדדים עקב הקרע וקבע, כי יש להתאים את חייהם למציאות החדשה. לכן, ולאור התשתית הראייתית העובדתית שהונחה בפני בית המשפט נקבע, כי החיוב אותו דורשת האם הוא חיוב המצוי מעל יכולתו של האב, שכן אינו תואם את יכולת השתכרותו.
לאם עצמה יש יכולת השתכרות בגובה מסוים ולכן לה עצמה לא מגיעים כל מזונות, מה גם שמדובר בבני זוג לשעבר שאינם נשואים עוד. החוק דורש בתשלום מזונות של בעל לאשתו, ולא של אדם לאשתו לשעבר, במיוחד אם זו עובדת. לגבי הקטינים נקבע, כי צרכיהם עולים על הכנסותיו של הנתבע ולכן נקבע סכום אשר מצוי במסגרת יכולתו של האב הכולל את צרכיהם ההכרחיים.
לסיכום, בעת פסיקת מזונות לילדים בית המשפט יבחן את יכולתו הכלכלית של החייב למול צרכיהם של הקטינים. באיזון זה, יתכן שייכנסו פקטורים נוספים כדוגמת יכולתו הכלכלית של ההורה המשמורן, קבלת קצבאות שונות, וכיוצא באלו.
|
