עד גיל 6 האב מחויב לשלם בעצמו מזונות לילדיו, מגיל 6 ועד לגיל 15 המזונות נקראים "מזונות מדין צדקה", והם מוטלים על שני ההורים לפי יכולתם הכספית. מזונות מדין צדקה הם תשלומים שאינם נחשבים לצרכים הכרחיים ובסיסיים של הילדים, והם כוללים חוגים, חופשות, מתנות, בילויים ועוד.
על פי ההלכה היהודית, האב מחויב לשאת בתשלום דמי מזונות עד גיל שש, גם אם הוא חסר אמצעים וגם אם האם משתכרת יותר ממנו לא ניתן לחייב אותה בתשלום מזונות. חובת תשלום מזונות ילדים עבור מזונות הכרחיים לקטינים בני 6-15 הייתה עד לאחרונה בחובתו הבלעדית של האב והוטלה עליו באופן מוחלט, ללא קשר למצבו הכלכלי.
חובת תשלום המזונות לילדים בגיל 15-18 קמה מכוח דין צדקה, והתשלום בגינם מוטל על ההורים בהתאם ליכולותיהם הכלכליות, לפי הכנסות האב והכנסות האם, להבדיל מתשלום מזונות עד גיל 15 שבו מחויב האב לבדו. כאשר הקטין מגיע לגיל 15 החיוב נקבע בהלימה לגובה השתכרותם והכנסתם הפנויה. מגיל 18 עד 21 קיימת חובה לשלם מזונות למשך שלוש שנים בגובה של כשליש מדמי המזונות שנפסקו.
כיצד מחשבים מזונות מדין צדקה?
מזונות הכרחיים כוללים את הצרכים הבסיסיים של הילדים, כגון: קורת גג, מזון, חינוך, בגדים ונעליים וטיפולים רפואיים, לעומת מזונות מדין צדקה, הכוללים את יתר הוצאות גידול שאינן נכללות בצרכים ההכרחיים, כגון: חוגים, חופשות, מתנות, בילויים ועוד. כדי לחשב מזונות מדין צדקה יש להביא בחשבון נתונים רבים כגון: גיל הילדים, צרכיהם, רמת החיים שאליה הורגלו לפני שהחליטו ההורים להתגרש, מצבם הכלכלי של ההורים ונתונים נוספים שעלולים להכריע את חובת תשלום המזונות מדין צדקה.
הרשות השיפוטית המוסמכת להכריע בעניין שיעור המזונות וחובת התשלום היא בית המשפט לענייני משפחה, אולם גם בית הדין הרבני יכול לדון בכך בתנאי ששני ההורים מסכימים לכך. כמו כן, ניתן להגיע להסדר גם באמצעות הסכם גירושין בכפוף לאישור של בית המשפט.
חלוקת הנטל על פי יכולותיהם הכלכליות של ההורים
לאחרונה בית המשפט העליון בהרכב מורחב של שבעה שופטים דן בשאלת חלוקת נטל חיוב המזונות בין ההורים ונקבעה הלכה שלפיה בגיל 6-15 שנים החיוב במזונות הוא מדין צדקה החל במידה שווה על שני ההורים, תוך שחלוקת החיוב ביניהם תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות, לרבות הכנסה משכר עבודה. בכך למעשה השווה בית המשפט את הדין החל בגילים 6-15 שנים, שגם אז החיוב על פי הדין העברי הוא מדין צדקה והוא מוטל על שני ההורים על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות.
אכיפתו של חיוב הצדקה מותנית בשני תנאים מצטברים: האחד, כי ההורה עצמו אמיד, כך שלאחר סיפוק צרכיו שלו נותר בידו לתת צדקה. והשני, הקטין נצרך ואין לו מקורות עצמאיים משלו לסיפוק צרכיו. שיעור מזונות ילדים מדין צדקה נועד להביא את הילד ככל הניתן לרמת החיים שבה הורגל לפני הגירושין.
לצורך קביעת מזונות מדין צדקה יש להעריך בשלב ראשון את צרכי הקטין ובשלב שני לבחון את השיעור היחסי בנטל המזונות, בהתאם לשיעור היחסי של ההכנסות הפנויות של כל אחד מן ההורים. כאשר נבחנת יכולתו הכלכלית של חייב במזונות, בין אם מדובר באם או באב, יש להביא בחשבון לא רק את הכנסתו מעבודה אלא גם את המקורות הכלכליים העומדים לרשותו, לרבות נכסיו ואף את פוטנציאל השתכרותו.
