אב שבתו מתנכרת אליו ביקש לבטל את חיוב המזונות

אב אשר בתו הקטינה מתנכרת אליו ומסרבת להיפגש עמו או ליצור קשר, פנה אל בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, והגיש תובענה לביטול חיוב מזונות הקטינה.

הצדדים נישאו בשנת 1978, ובמהלך חיי הנישואין נולדו שתי בנות. לאחר 26 שנות נישואין, החליטו הצדדים להתגרש. כאשר במועד הגשת התביעה היתה הקטינה כבת 13 שנים וחצי ובעת מתן פסק הדין כבת 17 שנים וחצי. האב ביקש לבטל את חיוב המזונות עקב התנהגותה המרדנית של בתו. 

השינוי בהתנהלות הבת התרחש עקב הסתת האם נגד האב

האב טען כי גרושתו אחראית להדרתו מחיי בנותיו, בעקבות פניות חוזרות לדרישות כספיות. על פי גרסתו כאשר הקטינה, נשוא פסק דין, היתה כבת 10 שנים, היא סיפרה לו שהאם אסרה עליה לדבר איתו ולהתראות עמו. וכיום, בהיותה מתקרבת לגיל 18, היא עדיין מסרבת לראותו. לפיכך אין לחייבו בתשלום מזונות הקטינה.

האב ציין כי פעל בכל דרך כדי לשקם את היחסים, ועשה כל שביכולתו כדי להיפגש עם בתו ועדיין מוכן לקבל על עצמו כל הצעה וכל דרך להיפגש ולחדש עמה את הקשר, על אף שכלל לא אמור היה להתנתק, אך כל ניסיון מצדו להתקשרות כזו או אחרת לא צלח.

האב הוסיף כי הבת לא ענתה ועדיין לא עונה לשיחות הטלפון ממנו, היא מתעלמת ממנו כאילו היה אויר ולא מוכנה להכיר בו כאביה, גם לא באמצעות תיווך של אנשי מקצוע. האב טען כי התנהגות זו של בת מרדנית, פגעה בו עד עמקי נשמתי ושברה את לבו, ובלית ברירה נאלץ להיכנע לדרישותיה של האם, אך לא נכנע לזכותו כאב לראות את בתו.

האם טענה כי האב התעלל פיזית ונפשית בה ובבנותיה

האם טענה מנגד כי האב לא עמד בהסכם גירושין ועקב אי תשלום מזונות היא נאלצה לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל, ומטרתו בתביעה זו היא להתחמק מחובתו לשלם מזונות. לטענתה הקטינה לא רוצה להיות עם אביה ביחידות, מאחר שהוא התעלל בה פיזית ונפשית, ובין היתר, הציע רק לאחותה הגדולה טיפול פסיכולוגי, וגם עם בתו הבגירה הוא אינו רוצה ליצור קשר.

האם הכחישה כי הסיתה את האב נגד בנותיה, וטענה כי הבת הבכורה אינה בקשר עמו עוד מלפני הגירושין. היא ציינה כי ללא ספק יש לכבד הורים טובים, ובין היתר השוותה את האב לגואל רצון, אשר לדבריה היה אבא טוב לילדיו. וגם אם ילדיו אינם רוצים לראותו, רשויות הסעד אינם כופים עליהם לבקר את אביהם.

הבת טענה כי היא חוששת מחידוש הקשר פן יפסק והיא תאבד את אביה שוב. וכי היא מזדהה עם רגשותיה הפגועים של האם וחשה ריחוק מהאב. עוד הוסיפה שהאב חושב רק על עצמו ומתנהל כלפיה בהתנשאות.

לאם חלק נכבד בנתק ובמסרים שמנעו את חידוש הקשר

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי מדובר בקטינה כבת 18, הבוגרת מספיק לקחת אחריות על התנהלותה בכל הקשור ליחסים עם אביה, לכן אין לזלזל בחלקה וביכולתה לפעול לחידוש הקשר. עוד קבע, על פי התסקיר, כי הבת נאלצה לבחור צד, מאחר שהאם ביטלה את המפגשים בין האב לבתו במרכז הקשר וביקשה להפסיק את הטיפול ואף הורתה לבתה שלא לצאת עם האב. בשעה שהוא פעל בכל דרך כדי לשקם את הקשר.

בסופו של דבר קבע בית המשפט כי האב ימשיך להפקיד את דמי המזונות בחשבון נאמנות עד שהבת תשולב בהליך של חידוש הקשר, ויתקיימו לפחות חמישה מפגשים רציפים ביניהם. במקרה שיתקיימו התנאים, יועברו כספי המזונות שהופקדו לידי הקטינה, ואם היא תגיע לגיל 18 ולא יתקיימו התנאים יושבו הכספים המופקדים לידי האב.

תמ"ש 47832-02-11