המשיב הגיש תובענה להפחתת מזונות כנגד מזונות ילדים מהעבר. המדובר בבקשה לדחייה על הסף של התובענה בטענה של "מעשה בית דין" בין הצדדים ו"השתק פלוגתא" לפי סעיף 100-101 לסדר הדין האזרחי, בקשר לחוב המזונות כפי שהוא כיום.
האם ניתן לשנות מהות חיוב מזונות בדיעבד?
בד"כ תובענה להקטנת מזונות או ביטולם מבוססת על שינוי נסיבות במועד הגשת התובענה. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא רק זמני. שינוי נסיבות יכול שיהא באחד מרכיבים אלו: עצם החיוב במזונות, שיעור החיוב, צרכי הזכאי, יכולת החייב, יכולת ההורה המשמורן ורכושו של הקטין.
קרא עוד:
קבלת הטענה שחוב המזונות מצטבר הינו חוב רגיל נוכח הפסקת חיוב מזונות בשל מעבר הקטינים לבגרות, משמעותה תהיה להעניק פרס למי שמצליח להתחמק מתשלום מזונות במהלך השנים. כל טענות המבקש לעצם גובה חיוב המזונות נטענו בבימ"ש מחוזי בשנת 1994 אשר דחה את התובענות ועליו הוגש ערעור לבימ"ש העליון שגם דחה את הערעור.
המחוקק בס’ 3 לפקודה מגבה אף הוא את הכוונה שלא לאפשר להורה ה’מצפצף’ על חיוב דמי מזונות מלזכות מההפקר בכך שהצליח להתחמק ולהימלט מאכיפת החיוב.
לכאן או לכאן מאחר והטיעון במקרה דנן זהה לטיעון בפני ערכאות שונות שדנו לפני בסוגיה ,אף על פי שמדובר בשלב אחר מבחינה דיונית, חל "מעשה בית-דין" ו"השתק פלוגתא" לפי סעיף 100-101 לסדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984. בזה שהטענה המשפטית קשורה לצו ’הפטר’ אין בכך כדי לשנות מהות הטיעון והנושא. אשר על כן, הבקשה לדחייה על הסף מתקבלת והתובענה נדחית.
לסיכום,,
מאחר והטיעון במקרה דנן זהה לטיעון בפני ערכאות שונות שדנו לפניכן בסוגיה חל "מעשה בית-דין" ו"השתק פלוגתא" ולפיכך יש לקבל את הבקשה לדחייה על הסף ולדחות את התובענה. דין החוב הקיים כדין מזונות העומדים לגבייה.
