הליכי גירושין אינם פשוטים לאיש. פעמים רבות מתדרדרים היחסים בין הצדדים במסגרת הליכי הגירושין עד כדי כך שהאישה והגבר פוגעים זה בזה ומניחים בקשות ותביעות שונות לפתחם של בתי הדין הדתיים ובתי המשפט לענייני משפחה. אחת הבקשות הנפוצות בעניין זה הינה בקשה למתן צו הגנה. במקרים אלו, טוען אחד הצדדים כי הוא זכאי להגנה מבן זוגו, וזאת בשל התנהגות האחרון.
קראו עוד על צווי הגנה:
-
צו הגנה לקטינה כנגד אביה - דמי שימוש ראויים לאחר הוצאת צו הגנה כנגד הבעל
- צו הגנה בעקבות התעללות נפשית והודעות SMS מאיימות
- צו הגנה נגד קטין, אלימות נגד הורה
צו הגנה יכול להיות סעד הכרחי, כאשר קיים חשש לפגיעה של ממש בצד המבקש את הצו. עם זאת, לא אחת מדובר במהלך טקטי אשר נועד להציג את הצד השני כאלים ומסוכן, ולכך יש השפעה על בתי המשפט ובתי הדין בקבלת החלטותיהם. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה.
מדובר בבני זוג אשר היו נשואים במשך מספר שנים ויש להם שתי בנות משותפות. בשלב מסוים עזב הגבר את הבית, ועבר לגור עם אישה אחרת. לאחר שנתיים, הופיע הבעל בדלת הבית, במפתיע וללא התראה מראש, והצהיר כי אין לו היכן לגור והוא חוזר הביתה. יצוין כי במקביל התנהלו הליכים בין הצדדים בבית הדין הרבני, במסגרתם טענה האישה כי היא מעוניינת בשלום בית. הבעל פגש בבית את בתו הקטינה, בת ה-12, והאירועים סביב הגעתו היו קשים לצדדים ולבנות.
"מי שמשלם את המחיר הן הבנות הקטינות"
האישה טענה כי הגבר הסתובב ברחבי הדירה תוך שהוא מאיים, פוגע בפרטיותן של הבנות וגורם לסערת רגשות ומצוקה נפשית לנוכחות. לטענתה, הוא אחז בסכין וגרם לבכי והיסטריה בבית. הגבר טען כי כל האירועים אשר התרחשו באותו היום היו תוצאה של פרובוקציה מצד אשתו אשר דאגה להזמין את הוריה ואת המשטרה ומכאן קצרה הדרך להתערערות הסדר בבית.
בית המשפט קבע כי אכן חזרתו המפתיעה של הבעל\האב הביתה גרמה לאירועים קשים. השופטת ציינה כי אם היה ברצונו של הגבר לחזור לדירה לאחר שנתיים, טוב היה עושה אם היה מתאם זאת מראש עם אשתו. בפסק הדין נכתב כי היה על ההורים לדאוג להכנתן הנפשית של הקטינות לקראת חזרת אביהן הביתה.
"מדובר במצב הקורה כאשר כל צד פועל למען מטרותיו ושם בצד את ראייתו לגבי טובת ילדיו", נכתב בפסק הדין "כמו כן, שמיעת ההקלטה של האירועים לא הייתה יכולה שלא להצביע על כך שבקשתה של האישה לשלום בית הינה צעד טקטי, כמו גם רצונו של הגבר לשוב לדירת המגורים המשותפת".
לדאבוני, קבעה השופטת, מי שמשלם את המחיר בינתיים הן הבנות קטינות. השופטת הוסיפה כי ההורים אינם נוהגים כהורים מסורים בנסיבות העניין, וזאת בניגוד לסעיף 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות הקובע כי "באפוטרופסות לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך של הורים מסורים היו נוהגים בנסיבות הענין".
לסיכום, נקבע כי היות והבעל עומד על רצונו לשוב ולהתגורר בדירת הצדדים, והיות ומדובר בזכותו המשפטית, אין למנוע זאת ממנו. עם זאת, נקבע כי על הבעל להודיע לאישה על חזרתו כשלושה ימים מראש, וזאת בכדי שניתן יהיה להכין את הקרקע לכך מבחינת הקטינות.
