האם אישה המסרבת לקבל גט מבעלה תאלץ לשלם לו פיצויים בעקבות כך? תביעה שזהו עניינה הוגשה לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה על ידי הבעל, מסורב גט, כנגד אשתו.
בני הזוג נישאו לפני 18 שנה, כאשר בשנים האחרונות עלו יחסיהם על שרטון. בעקבות ההתדרדרות ביחסים, הבעל הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני והחליט לפנות לדרך של גירושין. בבית הדין הרבני, האישה טענה כי היא מעוניינת בשלום בית, לפיכך נדחתה תביעתו של הגבר. עם הזמן, עזב הגבר את הדירה המשותפת (למרות שהיא בבעלותו הבלעדית מתוקף הסכם ממון) ונאלץ. לגור עם אחיותיו. הגבר הגיש לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נזיקית כנגד האישה, ובה דרש כי הנתבעת תפצה אותו בעבור הסבל שנגרם לו עקב סירובה להתגרש ממנו.
קראו עוד בתחום:
התובע, שהינו בן 83 שנים, הגיש את התביעה לגירושין שנתיים וארבעה חודשים לפני הגשת התביעה הנזיקית וטען שהאישה מסרבת להתגרש ממנו, הגם שנישואיהם באו לקיצם וכי אין כל מקום לשלום בית ביניהם.
האם האישה יכולה להתנגד תוך דרישה ל"שלום בית"?
התובע התבסס בתביעתו על פסיקה תקדימית של בית המשפט לענייני משפחה אשר הכירה בסרבנות גט כעילה לפיצויי נזקי. לדבריו, יש להחיל את הפסיקה הנ"ל גם על הנסיבות דנן בהן האישה היא הצד הסרבן בפירוק הקשר. אי לכך, הגבר עתר לקבלת פיצויי על סך 10,000 שקלים בחודש בעבור כל חודש בו עמדה האישה בסירובה להתגרש ממנו, למין הגשת תביעת הגירושין המקורית.
קראו גם:
- מה יהיה עונשו של אדם אשר התיר נישואיו באופן חד צדדי?
- בית משפט לענייני משפחה - סמכות גירושין לאחר חתונה קתולית
- בית המשפט קבע כי אבי הכלה יפצה את אבי החתן בגין ביטול החתונה
- תביעת הגירושין לא כנה - הגבר יפצה בהוצאות בית משפט
האישה טענה שלא עבר זמן רב דיו בין הסכסוך לבין הגשת התביעה שלפנינו, ואילו התובע לא עשה את כל המאמצים על מנת למצות את ההליכים שהתחילו בין הצדדים בבית הדין הרבני. לטענתה של האישה, הגבר לא אימץ את החלטות בית הדין הרבני כי יש לנסות ולקיים שלום בית ובבית הדין התקיימו בסך הכול שני דיונים בלבד בהליך הגירושין, דיונים אליהם היא הגיעה.
סרבנות גט - כל מקרה לגופו
בית המשפט קבע כי נושא זה של סרבנות גט נידון והוכרע על ידי בית המשפט למשפחה על מחוזותיו השונים במספר פסקי דין בודדים, אשר ברובם ככולם, הוכרה תופעת סרבנות הגט כעילת תביעה נזיקית, הנופלת בגדרי עוולת הרשלנות, ועוולת הפרת חובה חקוקה.
על פי בחינת פסקי הדין אשר ניתנו בעניין סרבנות הגט, עולה שהקביעה האם סרבנות הגט עולה לכדי עוולה נזיקית, נעשית על פי נסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
אי מיצוי ההליכים בבית הדין הרבני, האם עילה לדחיית התביעה?
בית המשפט קבע בפסק הדין כי הרשלנות עליה מדובר בסרבנות גט אינה פונקציה של חיוב בית הדין למתן הגט, אלא של סירובה של האישה לקבלו ושל הנזק אשר נגרם לבעל עקב כך. במילים אחרות – במה שונה הנזק שנגרם לבעל לפני מתן פסק הדין או לאחריו? הצער, הבושה, הפגיעה בכבודו, הנזק הכלכלי וכל אלה, הינם פועל יוצא של סירובה של האישה לקבל את גטה.
בית המשפט סבר שמועד הגט אינו רלבנטי בהתייחסות לעוולת הרשלנות הנזיקית, שכן הצפיות שייגרם נזק עקב סירובה של האישה לקבלת הגט, אינן תלויות בפסק דין כזה או אחר. אי לכך, דחה בית המשפט את טענתה של האישה לדחות את התביעה על הסף משום שההליכים בעניין עדיין לא מוצו בערכאה בה החלו – דהיינו, בית הדין הרבני.
עוולת הרשלנות עומדת על ארבעה יסודות עיקריים, קיומה של חובת זהירות, הפרת החובה, התרחשותו של נזק, קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להפרת חובת הזהירות.
האם הייתה עוולת רשלנות של האישה כלפי בעלה?
קיומה של החובה - מן הפסיקה ידוע שבין בעל ואישה מתקיימים יחסים מיוחדים, יחסי קרבה, יחסי נאמנות, יחסים רגישים, כאשר על כל אחד מבני הזוג מוטלת חובה לנהוג כלפי האחר בכבוד, הגינות ואנושיות. על בן הזוג האחד לדאוג שבן הזוג יוכל לנהל אורח חיים תקין וסביר, ובכך מתקיימת חובת הזהירות המושגית שהינה יסוד נדרש לקיום עוולת הרשלנות.
הפרת החובה והתרחשות הנזק - בית המשפט קבע גם שהאישה הפרה את חובת הזהירות הזו שהרי הצדדים מצויים בגיל מתקדם, והתובע עזב זה מכבר את הבית. התובע טען שעזב את ביתו לאור התנהגות האישה כלפיו, וכן הביע רצונו למכור את הדירה. בית המשפט קבע שהגבר היה עקבי ועיקש לאורך הדיון בדבר רצונו לסיים את היחסים עם האישה וסירב בכל תוקף לניסיון נוסף לקיים שלום בית ביניהם. על פי עדותו בבית הדין הרבני, עלה שנגרם לו סבל רב כתוצאה מסירובה של האישה להתגרש ממנו, וחיובו להמשיך ולהתגורר במחיצתה. בנסיבות אלה, קבע השופט שהיה על האישה לצפות שהתנהגותה תפגע בגבר ותזיק לו.
מהות הנזק והקשר הסיבתי - השופט קבע שאין ספק כי סירובה העיקש של האישה לקבל מידי התובע את גטה, פגע באוטונומיה של התובע, בזכותו למימוש עצמי, בכבודו ובחירותו. בהתנהגות פסולה זו, גזרה הנתבעת על הגבר חיי בדידות, היעדר זוגיות ואינטימיות עם בת המין השני, ובכך גרמה לו לנזק נפשי גדול, לצער, השפלה, ביזוי וכאב.
הפיצויים - 53,000 שקלים
אי לכך, בית המשפט קבע שעל האישה לפצות את הגבר בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מסירובה להתגרש ממנו, עבור התקופה, החל מחודש ספטמבר 2008 (שנה לאחר הגשת תביעת הגירושין), ועד ליום מתן פסק הדין. מדובר בפיצויים כנגד תקופה בת שנה וארבעה חודשים, בסך של 53,333 ₪ על פי החישוב של 40,000 ₪ לשנה.
