ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב בתביעה שהגישו המשיבה ושני ילדיהם הקטינים של בני הזוג נגד המערער, למזונות אישה, מזונות ילדים ומדור שלו.
המשיבה והמערער הם בני זוג שנישאו כדמו"י ביום 3.7.94 ומנישואיהם נולדו שני ילדים, בן יליד 23.9.95 ובת ילידת 14.6.98 . המערער משיג על קביעות בית משפט קמא בשני אלה; בראש וראשונה נטען שבית המשפט בחן את התביעה, כ"תביעה ראשונה למזונות", למרות קיומו של "פסק דין למזונות", שניתן על יסוד הסכמת הצדדים בעניין ביום 27.2.03 (להלן: "פסק המזונות הראשון").
לכן היה מקום, אם בכלל, לדון בעתירת המשיבה והקטינים רק כתביעה לשינוי מזונות. בכך התעלם בית משפט קמא מטענות המערער לפניו. המערער טוען בנוסף, שגם לגופו לא חל שינוי נסיבות אשר הצדיק שינוי שיעור המזונות.
האם יש לקבל את הערעור?
תביעה ראשונה למזונות
בית משפט קמא נתן דעתו לכך שיתכן והיה מקום לראות את התביעה, כתביעה להגדלת מזונות, מחמת שהמזונות נקבעו בפסק המזונות הראשון, אך קבע כי מחמת שהצדדים בסיכומיהם התייחסו לתביעה כתביעה ראשונה למזונות, יש לבחון את התביעה כתביעה ראשונה למזונות.
הטענה בדבר מעשה בית דין בסיכומים, הושתתה על כך שאין שינוי נסיבות מאז מתן פסק המזונות הראשון, ולא מחמת שהיה מקום להגיש את התביעה כתביעה להגדלת מזונות ולא כתביעה ראשונה למזונות. המערער, בדיון בבית משפט קמא, כמו גם בכתבי הטענות שהגיש, התמקד על העדר שינוי נסיבות המבסס את תביעת המשיבים, ולא מחמת עצם קיומו של פסק מזונות הראשון.
קרא עוד:
אף לגופו, לא נפלה שגגה לפני בית המשפט קמא שעה שבחן את התביעה כתביעה ראשונית למזונות ולא כתביעה להגדלתם, על בסיס החומר המונח לפניו. חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), קובע בסעיף 12(א): "הסכם בדבר מזונות של קטין וויתור על מזונות כאלה אינו קושר את הקטין, כל עוד לא אושר על ידי בית המשפט". לשון החוק מורה איפוא כי על בית המשפט לבדוק האם הסכם שנעשה בין ההורים, בקשר עם מזונות ילדיהם הקטינים תואם את טובתם של הקטינים ומשקף את צרכיהם.
במקרה שלפנינו נכון עשה בית משפט קמא שעה שבחן את התביעה כתביעה ראשונית למזונות ולא תביעה להגדלתם. מעבר לדרוש; המערער בחר שלא לערער על החלטת בית משפט קמא שהתירה את תיקון התביעה, וזו התבררה כתביעה ראשונה למזונות. בנוסף, המערער גם לא עמד על הכרעה בבקשתו לדחייה על הסף בנוגע למזונות הקטינים, מהטעמים אותם שוטח בערעור, ובכך איפשר את בירורה של התביעה כתביעה ראשונה למזונות.
קראו גם:
- פסק דין על גבר שסירב לקיים חלקו בהליך גירושין ויואשם בביזוי בית המשפט
- בקשה להרחקת האב מהבית בשביל יצירת מדור שקט
שינוי נסיבות
קביעת בית המשפט, ניתנה לאחר שבית המשפט בחן את מכלול הראיות שהובאו לפניו ובמסגרת זו, תצהירי הצדדים, חקירתם, האסמכתאות שצורפו, ונתן דעתו גם לאלה שהיה על המערער לצרף ולא הוגשו, ולאחר שהגיע למסקנה שמן הראוי לפסוק את סכום המזונות על דרך הערכה.
קביעותיו של בית המשפט מעוגנות כדבעי, ואין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים. בית משפט קמא נימק כדבעי את הצורך בקביעה המזונות על דרך של הערכה, ולא נפלה שגגה בקביעה זו, שהינה ראויה ונכונה בנסיבות העניין, ומבוססת גם על ההלכה הפסוקה, המאפשרת לבית משפט לפסוק מזונות במקרה הצורך על בסיס הערכה, שעה שקיים קושי ראייתי לקובען באופן מדוייק.
סכום המזונות שנקבע, אינו חריג מהמקובל והנוהג, ואף אינו סוטה במידה משמעותית ומהותית מסכום המזונות שנקבע בפסק המזונות הראשון, תוך התאמתם לשינוי הנסיבות, וגם בכך טעם לדחיית הערעור. גם באשר לקביעת בית משפט קמא בדבר שיעור הוצאות אחזקת הבית וחלקו של המערער ברכיב זה, אין מקום להתערב.
ההערכה הינה סבירה, אינה חורגת מהמקובל, כמו גם החלק היחסי שעל המערער לשלם, התואם את ההלכה הפסוקה. נכונה אף קביעתו של בית משפט קמא באשר לשיעור השתכרותו של המערער, שעה שהאחרון בחר שלא לצרף לכתבי הטענות מטעמו טופס הרצאת פרטים וכן תלושי שכר, ואף נמנע מלעשות כן, לאחר שהתחייב להמציאם בחקירתו הנגדית.
לסיכום,
יש לדחות את הערעור. במקרה שלפנינו נכון עשה בית משפט קמא שעה שבחן את התביעה כתביעה ראשונית למזונות ולא תביעה להגדלתם. זאת ועוד, קביעותיו של בית המשפט מעוגנות כדבעי, ואין זה מדרכה של ערכאת ערעור להתערב בממצאים עובדתיים.
