בית המשפט לענייני משפחה נדרש לדון בבקשה של אישה להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעלה. עסקינן בבני זוג אשר היו נשואים במשך כ-28 שנה. במהלך נישואיהם נולדו להם שלוש בנות שכולן בגירות כיום. החל מחודש פברואר 2010, גבה טורא בין הצדדים והם החליטו לפנות לדרך של גירושין.
במסגרת הליכים אלו הגישה האישה תביעה רכושית ותביעת מזונות אישה נגד הבעל (בנוסף – בקשה למזונות זמניים). כמו כן, האישה הוסיפה לתביעותיה גם צו עיכוב יציאה מהארץ, היות וזה כבר 16 שנה שהבעל עובד בעסק שהקים הדורש ממנו לנסוע פעמים רבות לחו"ל.
המבקשת טענה בבקשתה כי יש ליתן צו עיכוב יציאה מהארץ בכדי לסכל אפשרות של בריחה לחו"ל של הבעל לתקופה ממושכת ואף לצמיתות (אשר תותיר אותה מול שוקת שבורה וללא הבטחת תשלום המזונות). לעומתה, הגבר טען כי יש לבטל את הצו מאחר והוא מחלק את חייו בין ישראל לחו"ל לצורך עבודתו וניהול עסקיו. בבית המשפט הוסיף הגבר כי אין חשש שלא ישוב לישראל. כמו כן, הגבר ציין כי יש לו נכסים בבעלותו בישראל אשר יכולים להוות ערובה הולמת להבטחת ביצוע פסק הדין כשיינתן.
מהם הקריטריונים לעיכוב יציאה מן הארץ?
בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, בית המשפט נדרש לבחון מספר קריטריונים להטלת צו עיכוב יציאה מהארץ:
ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תובענה – בשלב זה צריך מבקש הצו להוכיח כי תביעתו איננה משוללת יסוד. האישה הצליחה להוכיח שלמרות שבידיה נכסים ופרנסה, רמת החיים הגבוהה של בני הזוג איננה מאפשרת לה להתקיים ללא הבעל. די בכך בכדי להוכיח עילה להגשת תובענה בעניין מזונות האישה.
חשש הכבדה – לגבי סעיף זה, האישה צריכה להוכיח כי קיים חשש סביר שבעלה עומד לצאת את הארץ מבלי שוב או לתקופה ממושכת (באופן שיכביד על קיום ההליך או ביצוע פסק הדין). בית המשפט קיבל את עמדתו של הבעל שהוא צריך לצאת מישראל לצורך ניהול עסקיו. עם זאת, נקבע כי לא היה די בצורך זה בכדי לשמוט חשש של הכבדה.
בעניין זה עמדה האישה, אם כי בקושי רב, בנטל אשר הונח עליה. האישה שכנעה את בית המשפט שיש לבחון את התנהגותו של הבעל בבית שמאי, שכן מחקירתו ודבריו בעדותו ניכר שהוא סובל מבעיית מהימנות (לדוגמא, טען שכל חייו לא העביר לאשתו כסף).
קראו עוד בתחום:
- צו עיכוב יציאה שהוצא ותביעת פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם
- עיכוב יציאה נוכח זכותו של האב לקבוע מקום מגוריה של בתו
- החלטה בבקשה לביטול עיכוב יציאת קטינים מהארץ
- החלטת ראש ההוצל"פ בדבר ביטול עיכוב יציאה מהארץ לחייב מזונות
כמו כן, הבעל הודה בחקירתו כי מרבית נכסיו נמצאים בחו"ל ואין לו נכסים או חסכונות בישראל. זאת ועוד, הבעל טען גם שהעסק סובל מהמשבר הכלכלי העולמי ודברים אלו מחזקים את עמדתה של האישה כי קיים סיכוי שהאחרון יצא מהארץ מבלי שוב.
שיקולי יושר – שיקולים נוספים שבוחן בית המשפט בבואו לבדוק המצאת צו עיכוב יציאה מהארץ הם עניינים המעידים על תום ליבם של הצדדים בדיון. השופטת קבעה כי לאחר ששמעה היא את חקירות שני הצדדים, ובתום בחינת כתבי הטענות, יש לקבוע כי האישה פועלת בתום לב בהגשת בקשתה.
מאזן הנוחות – השופטת נדרשה לבחון סוגיה מורכבת בעניין זה. למי ייגרם למעשה נזק גדול יותר אם לא יומצא הצו. האם האישה, אשר עלולה לאבד את מזונותיה, או שמא הגבר שהעניין עלול לפגוע בעסקיו. השופטת קבעה כי גם במקרה זה, ידה של האישה על העליונה. השופטת ציינה כי אכן עיכוב יציאתו של אדם מן הארץ, כאשר יש לו עסקים בחו"ל, מהווה פגיעה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד חופש העיסוק.
עם זאת, יציאתו מהארץ מבלי לחזור עלולה לפגוע בזכותה של האישה במזונותיה שהינם זכות בסיסית אשר היא חלק מכבוד האדם שלה. הבעל טען רבות בבית המשפט כי הוא תושב חוץ ועל כן יש לבחון את הצו כנגדו ב"שבע עיניים". השופטת הסכימה עימו כי במקרים בהם מדובר בתושב חוץ, אין קובעים בנקל כי תיאסר יציאתו מן הארץ. עם זאת, במקרה דנן, השופטת קבעה כי האישה עמדה בכל התנאים הנדרשים להמצאת צו עיכוב היציאה מן הארץ. כמו כן, עמידתה של האישה בתנאים אלו הייתה דווקנית ובהתאם לפסיקה והחקיקה בנושא.
בטוחות להסרת הצו
השופטת קבעה מספר בטוחות אשר במידה והבעל ישאיר אותם בישראל, ניתן יהיה להסיר את הצו בעניינו. במסגרת הבטוחות התחשבה השופטת גם בתיק מזונות בהוצאה לפועל נגד הבעל אשר עומד על 360 אלף שקלים. הבעל טען כי יש להשתמש בנכסים המשותפים של בני הזוג כבטוחות. עם זאת, השופטת ביטלה טענה זו משום שלא ייתכן שהאישה תממש נכסים אשר ברשותה בכדי להתקיים. אי לכך, השופטת העמידה את סכום הבטוחות הנדרש להסרת הצו על 720,000 שקלים.
