בני הזוג הינם מוסלמים, והדין האישי החל הוא הדין השרעי. לבני הזוג בן ובת קטינים. האֵם עזבה את דירת מגורי המשפחה והילדים עמה; לטענתה נאלצה לעשות כך בשל אלימות הנתבע כלפיה. לשני בני הזוג הכנסות מיגיע כפיהם אך אין הן רלבנטיות לצורך מתן פס"ד זה. בניה"ז התגרשו ע"פ פסיקת ביה"ד השרעי. הצדדים הסכימו שלא להיזקק למומחה ניטרלי לעניין הדין השרעי, וכל אחד מהפרקליטים ציטט ממקורות שעימו, באותם עניינים שנזקק לדין השרעי.
האם יש לקבל את התביעה?
מזונות האישה
לגופו של עניין יש לדחות את תביעת מזונות האישה של מי שהייתה אשתו של הנתבע: בכתב התביעה עצמו אין זכר לאלימות פיזית שבגללה כביכול עזבה התובעת את הבית. אמנם מדובר על אלימות מילולית אולם אף עניין זה לא הוכח. בוודאי שלא הוכחה אלימות מילולית כה קשה עד כדי הנעת האישה לעזוב את הבית לצמיתות.
בבית הדין השרעי ביקשה האישה/התובעת כי בעלה (דאז) ידאג לה לבית מגורים אחר כתנאי לשיבה הביתה, ובקשה מעין זו אינה עולה בקנה אחד עם הפחד מפני אלימות פיזית (ואף לא מילולית). גם אם הייתה אלימות מילולית, וגם לוּ יצוייר שהיתה זו האלימות המילולית שגרמה לאישה לעזוב את הדיור המשותף, על פי הדין השרעי המתיר לבעל לתת לאשתו "לטעום" מעט "אלימות מתונה" כדי לחנכה, אין האלימות המילולית סיבה המתירה לאישה להפסיק למלא את חובתה להיות מרותקת לבית בו גר בעלה.
קרא גם:
המתחייב על פי הדין השרעי מכל האמור לעיל הוא כי לאישה דין מורדת ואין היא זכאית למזונות מבעלה.
מזונות הילדים
עניין מזונות הילדים נותר עמום, שכן הוכחת צרכיהם (בתקופה שקדמה להגשת כתב התביעה) לא נעשתה עד תום. כמו כן, דיון בעניין מזונות ילדים מוסלמים הינו דיון משפטי מורכב. רבים מהנושאים נותרו ללא הסבר וללא הוכחה. כתב התביעה לוקה בעמימות/חוסר דיוק באֵין כל הפרדה באשר לצרכי כל אחד מהתובעים. כל אחד מהסכומים שבו מיוחס לכל השלושה (הילדים והאם).
גם התרשמות ביהמ"ש מהעדויות ומכתבי הטענות באשר לרמת חיי המשפחה לא הייתה כי הסכומים הנתבעים הם הסכומים הריאליים שבני משפחה זאת צרכו: נסיעות מעטות לנופשים בארץ, מועטות עוד יותר בשנים האחרונות. כמעט ולא נסעו לחו"ל. מקום מגוריהם הוגדר ע"י התובעת עצמה כ"סביבה בעייתית". הדירה עצמה קטנה, והיא "דירת עמידר".
ע"פ הדין השרעי מחויב האב לתת לילדיו מזונות הכרחיים/מינימאליים בלבד. (גובה הכנסתו של האב אינו רלבנטי כאן שכן ע"פ הדין השרעי חובתו היא אבסולוטית וגם פוטנציאל הכנסתו בא בחשבון).
מהם המזונות ההכרחיים של הקטינים?
לא הובאה כל פסיקה מחייבת של בתי-הדין השרעיים באשר לגובהם של מזונות הכרחיים, ומשכך יש לשוב אל פסיקת בתי המשפט אשר קבעו מהו המינימום ההכרחי למזונות קטינים. למזונות ישלם האב סך 1,250 ₪ לכל אחד מהילדים.בנוסף ישא האב בחלקם של הילדים בעלות שכירת המדור (650 דולר), 20% לכל אחד מהם, היינו 130 דולר לכל אחד. האב ישא במזונות עד הגיעם לגיל 18.
בבתי משפט אחרים (לענייני משפחה) חויב האב לשאת אף בהוצאות חינוכם של הילדים, ואף כי עניין זה נראה בעניינו (בני הדת היהודית) כְּפְּשִיטַא, הנה מהציטוטים שמן ההלכה השרעית שהביא ב"כ הנתבע, ואף בפסקי הדין שהביא ב"כ אֵם התובעים, לא נמצא מקור לחיוב האב בעלויות חינוך הילדים.
ככל הנראה מחייב הדין השרעי את האב רק במזונות ילדיו (הקטינים או הבוגרים מחוסרי האמצעים וכיוצ"ב) בלבושם ובשיכונם. משכך – אין בימ"ש זה יכול לפסוק בניגוד לדין הדתי החל על משפחה זו, ולא ניתן לחייב את האב לשאת (באופן מלא או חלקי) בהוצאות חינוך ילדיו.
אף לא אחד מהצדדים שלל או הוכיח את חבותו של האב (או של האֵם) ברפואת/בבריאות הילדים, ומשכך – על פי אומד דעתו של ביהמ"ש יש לחייב את שניהם לשאת בחלקים שווים בהוצאות אשר אין קופה"ח מממנת. זאת, בכפוף לכך שאת חיוניותה של ההוצאה קבע בכתב רופא מומחה.
לסיכום,
ע"פ הדין השרעי מחויב האב לתת לילדיו מזונות הכרחיים/מינימאליים בלבד. למזונות ישלם האב סך 1,250 ₪ לכל אחד מהילדים.בנוסף ישא האב בחלקם של הילדים בעלות שכירת המדור (650 דולר), 20% לכל אחד מהם, היינו 130 דולר לכל אחד. האב ישא במזונות עד הגיעם לגיל 18.
