בע"מ 5750/03
בית המשפט העליון דחה בקשת ערעורה של אם, כנגד פסיקת מזונות ילדים שניתנה בבית המשפט המחוזי בירושלים, וזאת למרות שהופחת סכום המזונות שהושת על האב. מדובר בבני זוג אשר התחתנו בשנת 1995. במרוצת השנים, נולדו לשניים שלוש בנות. בשלב מסוים גבה טורא בין הצדדים והם פנו להליכי גירושין. תביעות בנוגע לחלוקת רכוש ומזונות אישה נדונה בבית הדין הרבני, וסוגיית מזונות הקטינות נדונה בבית המשפט לענייני משפחה.
בית המשפט לענייני משפחה בחן מזונות הקטינות. מאחר ולא הובאו בפניו ראיות ברורות בנוגע לצרכיהן, הועמדו המזונות על סך של 1,100 ₪ לחודש לכל ילדה. כמו כן, בית המשפט קבע כי האב ימשיך ויישא בתשלומי המשכנתא על הדירה בה גרו האם ובנותיה. האב הגיש ערעור על פסק דין זה ובית המשפט המחוזי קיבל את ערעורו.
קראו עוד בתחום:
- שינוי מזונות ילדים אשר גובשו בהסכם גירושין
- אכיפת הסכם גירושין שלא אושר רק בנוגע למזונות הילדים, האמנם?
- תשלום מזונות ילדים על ידי גבר מובטל, האמנם?
- מזונות ילדים בארצות הברית כאשר האב גר בישראל
האב טען בערעור כי לא נותר בידו סכום סביר למחייתו לאחר תשלום מזונות בנותיו. בית המשפט המחוזי קיבל טענותיו וקבע את המזונות באופן הבא – 1,100, 950, ו-850 שקלים לחודש. האישה טענה כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי וזאת משום ששגה בית משפט קמא בהתערבו בפסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה. האישה הוסיפה כי בית המשפט המחוזי שגה כאשר איזן את כלל הכנסות והוצאות המשפחה, תוך לקיחה בחשבון של הוצאותיה לצורך הערכת צרכי הילדים.
בית המשפט העליון דחה כאמור את בקשת רשות הערעור. בפסק הדין נקבע כי בעת הכרעת מזונות ילדים בבית המשפט, נלקחים בחשבון צרכי הילדים וכן גובה הכנסתו של האב. "במסגרת זו", נקבע בפסק הדין, "ממילא נלקחת בחשבון גם הכנסתה של האם והיא משליכה על היקף צרכי הקטין והיקף המזונות". כמו כן, השופטים ציינו כי פסיקת מזונות על דרך של איזון כולל בעניין הכנסת המשפחה, מכל מקורותיה, איננה יושבת בסתירה לדין האישי והיא מתיישבת עם תפיסת החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), התשי"ט-1959.
