התביעה שלפנינו עוסקת בעניין תשלום פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין כאשר התובע מבקש לפצותו בסך של 100,000 ₪ בעבור נזקים שלטענתו נגרמו לו כתוצאה מכך שהנתבעת הפרה הבטחתה להינשא לו. בין ההוצאות טוען התובע לעלות הכנת טקס הנישואין והחתונה, הוצאות צלם וכיבוד לאורחים, עלות אולם, הוצאות טקס האירוסין, הוצאות דיבה ועלות מתנות ותכשיטים.
טענות החתן המיועד
התובע והנתבעת הכירו במהלך עבודתו של התובע כתקליטן ונוצר ביניהם קשר חם ואוהב. ההיכרות החלה בשנת 2002 עד שבסופו של יום ב-22/8/04 נערך ביניהם טקס האירוסין על פי דת האיסלאם.
על פי עדות התובע, לאחר שנערך טקס האירוסין, פנה הוא מספר פעמים לנתבעת ולאביה על מנת לערוך את חוזה הנישואין (עקד). חוזה זה, על פי הדת האסלאם, יכול להיערך טרם החתונה ונועד להכריז על בני הזוג כבעל ואישה. אין חולק שחוזה זה לא נערך בין הצדדים.
קראו בנוסף:
- דחיית תביעה של ידועה בציבור בעקבות הפרת הבטחת נישואין
- בית המשפט קבע כי אבי הכלה יפצה את אבי החתן בגין ביטול החתונה
- מערכות יחסים עם אנשים אחרים כאשר בני זוג "ידועים בציבור"
התובע טען כי במועד כלשהו במהלך שנת 2005, הודיעו לו לפתע הכלה המיועדת ואחיה, כי מבקשים לנתק כל קשר עימו. התובע פנה וניסה לשנות דעתם, הן בעצמו והן באמצעות מכובדים, אולם ללא כל היענות או שיתוף פעולה מצד הנתבעים. על פי כתב התביעה, ניתוק הקשר היה ללא כל סיבה מוצדקת מצד הנתבעים, וללא כל הבהרה לתובע.
טענות הנתבעת
הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו שללו את האמור בכתב התביעה, כאשר לטענתם, כל עוד לא נערך חוזה נישואין בין הצדדים, הנתבעת עדיין אינה כלה והיא זרה לתובע. בנוסף טענו הנתבעים, כי תקופת האירוסין הינה תקופת היכרות בין הצדדים ואינה הבטחת נישואין, ולכן לא נכרת חוזה נישואין. בנוסף, ציינו הנתבעים, כי מי שביקש לנתק את הקשר עם הנתבעת זה התובע עצמו אשר במקביל אף הפיץ "דברים רעים" אודותיה.
הנתבעת לטענתם הסכימה לניתוק הקשר מרצונה החופשי וללא כל לחץ. עוד טענה הנתבעת, כי היא זו שנכנסה למצב נפשי קשה בשל התנהגות התובע, בנוסף ציינה, כי פנתה מספר פעמים לתובע על מנת שיבוא לקחת את התכשיטים יחד עם אנשים מכובדים, אולם התובע סירב לפניה זו. הנתבעים צירפו לכתב הגנתם מכתבים התומכים בטענות אלה.
בית המשפט נתבקש לענות על שתי שאלות:
- האם הופרה הבטחת הנישואין?
- במידה והופרה ההבטחה, מהו הנזק אשר נגרם לתובע בגין הפרתה?
טקס האירוסין מוכיח כי הייתה כוונתה לבוא בברית הנישואין
בית המשפט קבע כי אין חולק שבמקרה שלפניו לא ניכרת חוזה נישואין בין הצדדים. גם לפי טענותיו של התובע, תקופת האירוסין נשוא התובענה הינה תקופה אשר נועדה לשם היכרות בין הצדדים, ואין בה חובה לנישואין (במידה ומגיעים למסקנה, כי בן הזוג האחר אינו מתאים או כי אין אהבה בין בני הזוג או רגש אחר).
גם התובע וגם הנתבעת אינם חלוקים כי הייתה בכוונתם להתחתן שכן נערך ביניהם טקם אירוסין אשר נעשה תוך מטרה מוצהרת כי האירוסין יבשילו לכדי חוזה נישואין ונישואין. בית המשפט קיבל את עדותו של התובע, וקבע כי ביטול הנישואין נעשה ביוזמתם של הנתבעים.
העדים מטעם הכלה המבטלת עזבו את שטח בית המשפט טרם הגשת עדותם
מעדותם של התובע ואמו עולה כי סיבת ניתוק הקשר נעוצה בסכסוך עסקי שנתגלע בין אחיו של החתן המיועד לאחיה של הכלה. לעומתם, הנתבעים עזבו את בית המשפט טרם נחקרו בחקירה נגדית כנגד תצהיריהם ולכן לא נסתרו טענותיו של התובע.
אם כן, בית המשפט הכיר בהפרת הבטחת הנישואין ובזכותו של התובע לקבלת פיצויים. לצערו של החתן המיועד, אשר דרש פיצויים בסך 100,000 שקלים, לא השכיל הוא להמציא כל קבלות או אסמכתאות המאשרות את הסכומים אשר הוציא על התכשיטים, האולם והצלם.
גם טענותיו בגין נזקים נפשיים אשר נגרמו לו עקב הפרת ההבטחה, לא נתמכו באישורים רפואיים ונדחו על הסף על ידי בית המשפט.
לסיכום,
משום שלא הצליח התובע להוכיח את הוצאותיו, קבע בית המשפט על דרך ההערכה פיצויים גלובאליים בסך 7,500 ₪ הכוללים גם שכ"ט עו"ד.
