בתי המשפט לענייני משפחה דנים מידי יום בהסכמי ותביעות גירושין אשר ערכו בני זוג הכוללים הסדרים שונים, לרבות בעניין מזונות ילדים. בסוגיית המזונות, בין אם הוסדרו במסגרת הסכם ובין אם במסגרת פסק דין, נהוג לקבוע מזונות חודשיים קבועים ובנוסף היקף השתתפותו של כל אחד מההורים בהוצאות חריגות.
הוצאות אלו יכולות להיות טיפולים רפואיים שאינם מכוסים על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי או ביטוח רפואי נוסף, הוצאות בגין חוגים, חינוך מעבר לאגרות חינוך רגילות, שיעורי עזר פרטיים, קייטנות וכיוצ"ב. מדובר בהוצאות שלא ניתן לעמוד על היקפן מראש, ולרוב מחולקות שווה בשווה בין שני ההורים.
קראו עוד בתחום:
- הגדלת דמי מזונות בשל טיפולים פסיכולוגיים
- האם לא הציגה קבלות וחשבוניות - דמי המזונות לא יעלו
- דחיית תביעתה של אמא להגדלת מזונות ילדיה
- האישה תובעת מזונות – הגבר פשט רגל
ישנם זוגות הבוחרים בהתייחסם לאותן "הוצאות חריגות" לקבוע מנגנון המסדיר את דרך קביעת הגוף שנותן או מספק את השירות שבגינו תיגרם אותה הוצאה, וקובע במסגרת מנגנון זה חובת יידוע להורה השני שהקטין אינו במשמורתו. הסדרים אלה נועדו על מנת לשתף את ההורה השני באופן מלא או חלקי, בבחירת הגוף המטפל או נותן השירות, ולחלופין, נותן בידיו האפשרות להביא הצעת מחיר נגדית וכיוצ"ב אפשרויות.
