האם יכולים להיות גירושין בחתונה קתולית? האם לבית המשפט לענייני משפחה יש את הסמכות להתיר את נישואיהם של בני זוג אשר התחתנו בחתונה קתולית? בית המשפט לענייני משפחה בירושלים נדרש לדון בשאלה זו בעקבות תביעה להתרת נישואים בין בני זוג אשר בעת חתונתם שניהם היו נוצרים-קתולים-לטיניים ונישאו בטקס נישואין קתולי.
כשנתיים לאחר החתונה הקתולית, עלו יחסי הצדדים על שרטון והשניים הסכימו, לטענת הבעל, להמיר דתם לעדה הנוצרית-יוונית-אורתודוכסית על מנת שיוכלו להתגרש. עם זאת, לאחר שהמיר הגבר את דתו, התחרטה אשתו ונותרה חברה בדת הנוצרית הקתולית.
סמכות בית משפט בין בני זוג בעלי דת שונה
סעיף 2(4) לפקודת העדה הדתית (המרה) קובע מפורשות כי למרות כל המרת דת, השיפוט בענייני נישואין וגירושין ימשיך להיות בידי אותו בית משפט אשר שפט בעניינים אלו טרם ההמרה, "אלא אם כן נעשו גם הבעל גם אשתו חברים לעדה דתית אחרת".
קראו עוד בתחום:
- הקטינות, ערביות נוצריות, יעברו לבי"ס הערבי לפי רצון האב
- סמכות בית הדין הרבני לדון בשאלת חינוך ילדי הורים גרושים
- לאחר הגירושין בבית הדין הנוצרי, האם התאסלמה, היכן תידון המשמורת?
אי לכך, התבקש הגבר להבהיר לבית המשפט מדוע יש לו סמכות לדון בתביעה, לאור העובדה שהמרת הדת של הגבר בלבד התרחשה לאחר הנישואין ושבעת הנישואין השתייכו שני הצדדים לאותה עדה דתית.
הגבר טען כי כיום הוא משתייך לעדה האורתודוכסית ומשכך אינו יכול לפנות לערכאת השיפוט הקתולית-לטינית. עם זאת, הערכאה האורתודוכסית איננה מוכנה לדון בעניינו מבלי לקבל לכך את הסכמת אשתו. עוד טען התובע, כי שיקול מרכזי עליו יש לתת את הדעת הינו הרציונאל העומד מאחורי הוראת החוק דנן, ולשם כך בבואו של בית המשפט להכריע בשאלת הסמכות עליו לבחון את האפשרות של גירושין הלכה למעשה.
התובע הוסיף כי פרשנות החוק צריכה להיעשות ברוח חוקי היסוד, כאשר במקרה דנן חוסר היעתרות לבקשתו תפגע קשות בשני הצדדים באופן בלתי מידתי, כך גם נובע מכללי הצדק הטבעי.
"ידע היטב שבנישואין קתוליים אין גירושים"
מנגד טענה האישה כי המרת הדת של התובע נעשתה כניסיון נפל להתרת נישואיו ממנה שלא בהסכמתה. בשאלת הסמכות העניינית, שללה הנתבעת מכל וכל את סמכותו של בית המשפט לדון בעניין גירושי הצדדים וטענה כי הסמכות הייחודית לדון בעניין נתונה לבית הדין הנוצרי-לטיני-קתולי.
קראו עוד בתחום:
- דיני הירושה של העדה האוונגלית אפיסקופלית הערבית בישראל
- תביעה למזונות ע"פ הדין השרעי
- דחיית בקשת אשה מהעדה הנוצרית יונית אורתודוכסית לדמי מזונות זמניים
בית המשפט הביע הבנה לתביעתו של הגבר אך קבע כי בנסיבות המקרה דנן - אין מנוס מן המסקנה שסמכות השיפוט הייחודית בעניינם של בני הזוג בנושא גירושין נתונה בידי בית הדין של הכנסייה הקתולית-לטינית.
השופטת קבעה כי אף שדברי התובע בדבר הסבל הרב הנגרם לשני הצדדים נוגעים אל הלב, אין מקום לסטות מן ההלכות הברורות שנקבעו בעניין זה, והביאה בפסק דינה אף דברים שאמר הנשיא י’ כהן במקרה דומה - "בעת שנערכו הנישואין בכנסיה הוא ידע היטב שבנישואין קתוליים אין גירושים". עם זאת, שלחה השופטת את הצדדים ליחידת הסיוע, על מנת שינסו להגיע להסכמות בעזרתה.
