דיני הנזיקין הישראלייים אינם עוסקים באופן מפורשת בעוולה פרטיקולרית של התעללות בין בני זוג. עם זאת, ניתן להכיר בתביעה נזיקית בין בני זוג באם התנהגות אחד הצדדים באה בגדרה של עוולות הסל של רשלנות והפרת חקוקה, או עוולת התקיפה.
במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, נדרש השופט לבחון את זכאותה של אישה לפיצויים מבעלה מכוח עוולות פרטיקולריות של תקיפה וכליאת שווא, ומכוח עוולות סל של רשלנות והפרת חובה חקוקה. יש לציין כי בתביעה מכוח עוולות הסל, בשונה מתביעה מכוח עוולת התקיפה, נדרשת הוכחת נזק כאחד מן היסודות המצטברים של העוולה. כמו כן, נזק נפשי הינו עילה לפסיקת פיצויים מכוח דיני הנזיקין גם במקרה של כליאת שווא.
- סכסוך בין בני זוג לשעבר על פיצויים המגיעים להם מכוח ההתנתקות
- בגדה בבעלה ודורשת פיצויים על גירושין חד צדדיים
- חטפה את ילדתה לאנגליה ותשלם פיצויים – 180 אלף שקלים
- תביעת פיצויים נגד בעלה לשעבר בגין נזקים נפשיים וכלכליים
בנוסף, אין לראות הבדל בין תביעות נזיקין בגין התעללות גופנית, מינית או נפשית בין בני זוג, בין אם התרחשו העוולות בזמן הנישואין או לאחר פקיעתם.
התובעת טענה כי סבלה היא מבעלה במשך שנים רבות, הן בגין התעללות פיסית והן בשל התעללות נפשית. לדבריה, הבעל נהג לשתות לשוכרה, לבקר בבתי בושת, לצפות בסרטים פורנוגראפיים באינטרנט וכדומה. לטענתה, נגרמו לה נזקים בדמות כאב וסבל נפשי ופיסי, הוצאות עבור טיפולים נפשיים והוצאות משפטיות.
עוולת התקיפה
התובעת טענה כי באחד הימים, כאשר שווה מטבילה במקווה במוצאי שבת, תקף אותה בעלה תוך שהוא מפיל אותה לרצפה ומטיח בה האשמות שלא סלחה לו שביקר בבתי בושת. הנתבע כיוון לראשה של התובעת אקדח ולאחר שהחלה האחרונה למלמל תפילת שמע ישראל, ירה האחרון כדור אחד לכיוון הספה.
באותה השנה, בין פורים לפסח, התפתח בין בני הזוג ריב וזאת בשל ביקוריו של הנתבע בבתי בושת. במהלך הריב אמרה התובעת, שהייתה בהריון, לנתבע, כי היא מקווה שלא הייתה בהריון. אי לכך, הנתבע החל להכות את התובעת בבטנה עד שזו החלה לדמם. למזלם של בני הזוג, העובר לא נפגע. במקרה נוסף בה תקף הנתבע את התובעת, נאלצה אחת מבנותיה של התובעת להזעיק את המשטרה והנתבע היה עצור בגין המקרה במשך 19 ימים.
כליאת שווא
התובעת טענה כי הנתבע כלא אותה פעמיים, פעם אחת במרפסת ופעם אחת בדירה.
עוולת הרשלנות
התובעת טענה כי מעשיו של הנתבע עלו כדי סטייה בלתי מתקבלת על הדעת מאמות המידה של התנהגות סבירה. לדבריה, הנתבע הפרה את חובת הזהירות כלפי מכוח הכתובה ומכוח הדין הכללי, לרבות חוק העונשין. לדבריה, הנתבע היה אמור לדאוג לשלומה הנפשי והפיסי וזאת מכוח ההלכה היהודית.
60,000 ש"ח פיצויים
בית המשפט בחן את טענותיה של התובעת וקבע כי יש לקבל את תביעתה. השופט ציין כי אכן הנתבע הפר כלפי התובעת את חובת הזהירות המוטלת עליו מתוקף היותו בעלה של אשתו.
כמו כן, הנתבע הפר חובה חקוקה כלפי התובעת עת פגע בזכויותיה על בסיס חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. "לא יכול להיות חולק בענייננו כי מעשיו של הנתבע פגעו בתובע , מעבר לפגיעה הגופנית, אף בכבודה ברמה הבסיסית ביותר כאדם, אדם שאינו זר לו כי אם אשתו באותה העת ואם ילדיו", נכתב בפסק הדין.
בנוגע לנזקי של התובעת, בית המשפט פסק עבורה פיצויים בסך של 50,000 שקלים עבור נזק לא ממוני, ו-10,000 שקלים נוספים בדמות פיצויים עונשיים. בסך הכל, נפסקו עבור התובעת סך של 60,000 שקלים.
