אישה נשואה זכאית לתבוע מזונות מבעלה במהלך הנישואין. המזונות משולמים עד מועד הגט, או עד מתן פסק דין לגירושין. יחד עם זאת אישה עובדת שהכנסתה מספיקה לכל צרכיה לא תהיה זכאית למזונות, פרט למקרים מסוימים, ואף יהיו מצבים שבהם הבעל יהיה פטור מלשלם מזונות לאשתו, אם היא בגדה בו, או עזבה את הבית ללא סיבה מוצדקת.
חובת המזונות היא חובה בסיסית של הבעל לכלכל את אשתו ולממן את כל ההוצאות ההכרחיות שלה. סעיף 2 לחוק המזונות קובע כי אדם חייב במזונות בן זוגו, ולפי הדין הדתי היהודי, הבעל חייב במזונות אשתו מהמועד שבו הם נישאו ועד למועד מתן הגט.
לשמור על רמת החיים שאליה הורגלה האישה בבית הוריה
אם בני הזוג חיים ביחד אז החזקה היא שהבעל נדרש לכלכל את אשתו, אולם אם בני הזוג חיים בנפרד וטרם התגרשו, הבעל חייב בתשלומי מזונות. במצב שבו הבעל לא משלם מזונות, ניתן לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל או להגיש תביעה לקבלת קצבת מזונות מביטוח לאומי. מזונות אישה נקבעים על פי הדין האישי של בני הזוג. חובתו של הבעל לספק לאשתו את סכום המזונות בהתאם למנהג המקום שבו הם חיים, זאת בהתאם למצבו הכלכלי ופוטנציאל השתכרותו העתידי של הבעל.
ההוצאות ההכרחיות כוללות: אוכל, כלכלה, לבוש, מדור, תרופות, טיפולים רפואיים ועוד. על פי ההלכה העברית רמת החיים של האישה צריכים לעלות עם נישואיה לרמת החיים של הבעל, ולא לרדת מרמת החיים שהיתה לה בבית הוריה טרם הנישואין. אישה המגישה תביעה למזונות יכולה להוסיף פרטים נוספים על פי צרכיה האישיים כולל טובות הנאה, כמו: בילויים, נופשים, קוסמטיקה, מתנות ומספרה. יחד עם זאת ברוב המקרים בבית הדין הרבני ישנה נטייה לפסוק סכומי מזונות נמוכים יותר מאשר אלו שייפסקו בבית משפט לענייני משפחה.
קיזוז על סמך הכנסות של אישה עובדת
למרות חובת הבעל לתשלום מזונות, יהיו מצבים שבהם יהיה פטור מלשלם לאשתו בעקבות התנהגות לא ראויה מצדה, כמו בגידה, עזיבת הבית וסירוב לקיים יחסי אישות. אישה עובדת לא זכאית למזונות, למעט מקרים שבהם סכום השתכרותה נמוך ביותר ואינו מספיק לצרכיה, וגם אז ניתן לקזז את הסכומים שהיא מרוויחה מסכום המזונות. עם זאת הבעל אינו יכול לכפות על אשתו לצאת לעבודה, וסירובה לעבוד לא יפגע בזכותה למזונות.
על פי הדין העברי, אם האישה עזבה את הבית מסיבות שאינן מוצדקות, בעלה יהיה פטור מחובת תשלום המזונות. בגין עילה זו ישנו הבדל בין הכרעת בתי דין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה, כאשר בתי דין רבניים מטילים את נטל ההוכחה לסיבת העזיבה על האישה. לעומת זאת, בתי המשפט לענייני משפחה קבעו כי הנטל המוטל על האישה הוא נמוך, וטענות של פטור ממזונות יתקבלו רק במקרים חריגים.
פטור ממזונות לאישה מורדת
אישה מורדת היא אישה שמסרבת לקיים יחסי מין עם בעלה, ומצב זה יכול להקים פטור מחובת מזונות. אולם ההלכה היהודית מפרידה בין סירוב הנובע בשל הרצון של האישה לצער את בעלה, ובין סירוב כי הבעל מאס עליה. אם האישה מצליחה להוכיח כי הבעל "מאוס עליה", הבעל אינו פטור מחובתו. הוכחת סירוב הנובע מרצון לצער את הבעל מוטל על הבעל, ואם הוא מצליח להוכיח את טענותיו, הוא רשאי להפסיק לשלם לה מזונות.
אישה שבוגדת בבעלה מפסידה את מזונותיה. הבעל צריך להוכיח בפני בית המשפט כי אשתו בגדה בו ולכן אינו מחויב לשלם מזונות. כאשר יש ראיות נסיבתיות לבגידת האישה הבעל יקבל פטור, אולם אם במקביל הבעל עצמו מקיים יחסי מין עם נשים אחרות, בתי המשפט נוטים להכריע כי מדובר בחוסר תום לב לבקשת הפטור.
