מזונות מדין מעוכבת הם חיוב הבעל בתשלום מזונות לאישה, כאשר הוא מסרב לתת לה גט, חרף החלטת בית הדין הרבני המורה על הצדדים להתגרש זה מזו. קביעת תשלום מזונות מעוכבת היא למעשה כלי המסייע לגרום לבעל לחזור בו מסירובו לתת גט, לאחר שניתן פסק דין המורה על גירושין. כמו כן, קיימת מגמה לפסוק סכום גבוה בגין מזונות מעוכבת, במטרה לנסות ולהרתיע את הבעל, כדי שהוא יעדיף לתת גט מאשר לשאת בתשלומי מזונות גבוהים.
הטלת סנקציות על סרבן גט
הדין העברי קובע כי גירושין בין בני זוג, חייבים להיעשות ברצון ובהסכמת שני הצדדים, כך שבית הדין הרבני אינו רשאי להכריז על גירושין, אלא הוא יכול להורות לבעל לתת גט לאשתו ואף להורות לאשה לקבל אותו. עם זאת, בית הדין רשאי להטיל סנקציות על הבעל כדי לשכנע אותו לתת גט, כולל חיוב בדמי מזונות מדין מעוכבת.
ניתן להטיל על הבעל בגין סרבנות גט הגבלות שונות, כגון: הגבלה על יציאה מן הארץ, דרכון, רישיון נהיגה. וכן, הגבלה על האפשרות להתמנות, להיבחר או לשמש במשרה בשירות המדינה, הגבלה על האפשרות לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי, כמו ראיית חשבון, עריכת דין, רפואה ורוקחות. כמו כן, ניתן להטיל על סרבן גט הגבלה על חשבון בנק או משיכת שיקים מחשבון בנק, לעקל מקרקעין ומיטלטלין, וגמלה או קצבה שהוא מקבל. ואף בית הדין הרבני רשאי להורות על מאסר.
מי נחשבת למסורבת גט?
מסורבת גט היא אישה שמבקשת להתגרש מבעלה אך הוא מסרב לתת לה גט. במקרים מסוימים המונח עגונה משמש כדי לתאר את מצבה, זאת כאשר במשך שנתיים ויותר נעלמו עקבות הבעל, לרבות אישה שבן זוגה נמצא, שלא בהסכמתה, בחו"ל ולא נשא באותו זמן בתשלום מזונותיה.
על פי ההלכה, מסורבת גט עדיין נחשבת לנשואה, לכן היא לא יכולה להינשא לגבר אחר, ואף אם תקיים יחסי אישות עם גבר אחר היא תחשב כנואפת, ובמצב זה היא לא תוכל להינשא לאותו גבר גם לאחר סיום נישואיה, ילדיה מיחסים עם גבר אחר יחשבו לממזרים והיא עלולה לאבד את כתובתה ואת זכותה למזונות אישה.
מזונות "מעוכבת מחמתו"
מזונות אישה נועדו להבטיח את רמת החיים של בת הזוג, ממועד הפרידה ועד למועד התרת קשר הנישואין. כדי להתמודד עם מצבה, יכולה אישה הנחשבת למסורבת גט, לפנות לבית הדין בבקשה לקביעת מזונות מוגדלים עונשיים מחמת עיכוב הגט, המכונים מזונות מדין מעוכבת או מזונות "מעוכבת מחמתו", שהם מזונות המשולמים לאישה שבעלה מסרב לתת לה גט.
ניתן להגיש תביעה למזונות מעוכבת גם אם מסורבת גט אינה זכאית למזונות אישה, ואף מזונות מעוכבת יכולים להיות מוטלים על הבעל בהוראה של בית דין רבני או של בית המשפט לענייני משפחה, ובניגוד למזונות אישה, מזונות מעוכבת לא תלויים בפרנסת הבעל, מצבו הכלכלי או רמת השתכרותו.
כאשר תביעת גירושין הוגשה לבית הדין הרבני ונכרכו בה מזונות אישה, הסמכות לדון בתביעת מזונות מעוכבת תהיה של בית הדין הרבני, ויש להגיש אותה לבית הדין הרבני. במקרה שלא נכרך עניין מזונות האישה בתביעת הגירושין שהוגשה בבית הדין הרבני, האישה יכולה לבחור בין הגשת תביעת מזונות מעוכבת בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לשיקול דעתה.
במסגרת התביעה נדרשת האישה להוכיח כי בית הדין הרבני הורה לבעל בפסק דין לתת לה גט, ואם בקשתה התקבלה ונקבע כי היא זכאית למזונות מעוכבת, התובעת אינה נדרשת למלא אחר חובותיה כאישה נשואה כתנאי לקבלת המזונות, והיא תהיה זכאית לקבלם כל עוד היא מסורבת גט.
מזונות זמניים בעילת מעוכבת
נוסף על כך, אישה שבעלה מסרב לתת לה גט רשאית להגיש תביעה למזונות זמניים בעילת מעוכבת. מזונות זמניים נועדו לספק סעד זמני במהלך תקופת הביניים, במטרה למלא את צרכיה בזמן התנהלות ההליכים עד לפסיקת בית המשפט בעניין תביעת המזונות.
את הבקשה למזונות זמניים יש להגיש במקביל להגשת כתב תביעה למזונות. סכום המזונות הזמניים נקבע על פי התרשמותו של בית המשפט מהכנסות בני הזוג ומצבם הכלכלי, עם זאת, במסגרת המזונות הזמניים בית המשפט לא פוסק לאישה צרכים הנחשבים בגדר מותרות, ואף הסכום שנפסק בסיום בירור תביעת המזונות הקבועה יכול להיות שונה מהסכום שנפסק כסעד זמני.
