בקשה לקביעת מזונות זמניים עבור האישה. הצדדים נשואים זל"ז כדמו"י, אולם הצדדים ערכו חופה וקידושין פעמיים: בפעם הראשונה בחופה וקידושין, אך לא ע"י רב שהיה מוסמך לקדש ע"פ החוק. בפעם השנייה, בהגיע המבקשת לגיל 17, נישאו בשנית, נישואין אשר נרשמו במשרד הפנים. האישה פתחה בהליכי גירושין כנגד הבעל בפני כב’ ביה"ד הרבני האזורי בתל אביב.
לפי סעיף 2(ב) לחוק תיקון דיני משפחה (מזונות) האישה זכאית למזונות אישה. בהתאם לסעיף זה, בקביעת מידת המזונות שאדם חייב לספק לבת זוגתו, רשאי בית המשפט להתחשב בהכנסותיו של בן הזוג מעבודה ומנכסים ואם ראה לנכון - גם מכל מקור אחר. אשר להיקף המזונות, מידתם ודרכי סיפוקם מורה לנו ס’ 6 לחוק המזונות - אלה יקבעו על ידי ביהמ"ש - באין הסכם בין הצדדים, על פי הנסיבות.
קרא עוד...
חיוב מזונות האישה הינו על פי המשפט העברי. על פי הדת היהודית, כאשר בני זוג נישאים מתחייב הבעל באמצעות כתובה, שהיא למעשה מעין חוזה חתום בין בני הזוג, לספק לאישה את "שארה, כסותה ועונתה".
התחייבות זו כוללת למעשה התחייבות למזונותיה של האישה (שארה), ביגוד הנעלה וקורת גג (כסותה) וקיום יחסי אישות (עונתה). בנוסף לכך הורחב הנוהג, וכיום נהוג להתייחס גם לנושאים מעט יותר מודרניים כמו אחזקת רכב, איפור, בילויים וצרכים רפואיים.
מהם נכסי מילוג?
במשפט העברי לא מקובל לאפשר לבעל לזרוק את אשתו ל"רחוב". לא זו אף זו, עליו לדאוג לפרנסתה. יחד עם זאת, אם האישה בעלת השתכרות כדי ’מעשה ידיה’, רשאי הבעל לקזז מחיובו במזונותיה את הכנסותיה מן הגמלה. במקרה אשר כזה, דין התביעה להדחות. על כן במקרה כזה, חיוב הבעל לזון את האישה פחות ואף ניתן להרחיק לכת ולומר, כי לעתים אף הינו שואף לאפס.
קרא עוד...
נסיבות פירוד הצדדים מחייב הליך של שמיעת הוכחות. בשלב של מתן סעד זמני אין ביהמ"ש נכנס לעובי הקורה. מי שעותר לסעד זמני חייב לבוא בפני ביהמ"ש בכפיים נקיות. כאשר ביהמ"ש נדרש לשאלת מזונות אישה, יש לקבוע האם היא מתקיימת מ’מעשה ידיה’ והאם ברשותה די נכסי מילוג לקיימה.
נכסי מילוג הם כל אותם נכסי האישה שנשארים בבעלותה לגבי הקרן בעוד שפריותיהם שייכים כנ"ל לבעל. בדרך השלילה יש לאמר: כל נכסי האישה שאינם נכסי צאן ברזל, בלי שים לב למקורם, הם בדרך כלל נכסי מלוג. אין בהכרה בקיום נכסים כלכליים כדי לשלול מזונות אישה, זאת מאחר ובעקרון אין לחייב אישה לרדת לנכסיה כחלופה לחובת הבעל לזון אותה.
המטרה של קביעת מזונות אישה - להביא לסיום הקשר
לכאן או לכאן, מזונות אישה בקביעתם אמור להיות סעד זמני כדי למנוע סחבת מצד האישה בנסיבות סיום הקשר עם הבעל (כדי לא להיות כבן ערובה). כמו כן, מטרה נוספת היא להביא את הבעל כדי להסכים לסיום הקשר. האיזון בין "סחיטת" צד זה או אחר לעומת "סרבנות" הצד שכנגד הינו דק וקשה. יוער שמטרת הכתובה היא למנוע מצב של השלכת האישה הצידה ללא עילה.
לפי הראיות הלכאוריות שבפני, יכולת האישה להשתכר הינה מוגבלת. כמו כן, בידי האישה נכסים כספיים העומדים לרשותה בסכומים מוגדרים שלא ניתן להוסיף להם. מקובלת על ביהמ"ש טענת הבעל, לפיה מחיקת התובענה לגירושין על ידי האם הינה טקטית בלבד. אולם, אין בטענה זו כדי להסדיר העדר יוזמת הבעל לסיום הקשר בינו ובין האישה.
בשלב ביניים, נוכח הטענות הרכושיות, ניתן לקבוע מזונות אישה זמניים ומוגבלים בזמן כאשר בסופו של יום לאחר שמיעת ההוכחות וקביעת הזכויות הרכושיות/הממוניות ניתן להגיע כלל מסקנה באשר ליכולתה הכלכלית של האישה. לאחר עיון במסמכים, בתיק ובתלושי המשכורת וחשבונות הוצאות בית, יש לקבוע סכום מזונות זמניים בשלב זה, כאשר יתכן קיזוז במכלול רכוש הצדדים.
לסיכום,
יש לחייב מחייב את הבעל לשאת במזונות האישה בסך 1,200 ₪ לחודש, מיום הגשת התובענה ועד 31.12.2009, אשר יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן של חודש דצמבר 2008.קביעה זו היא כדי להביא ליציבות כלכלית עד בירור המצב הרכושי. כאמור, בסופו של יום, יתכן שבאיזון המשאבים המתאפשר כבר עתה לפי תיקון א’ לחוק יחסי ממון בין בני זוג, הסתבר שאין האישה כלל זכאית למזונות.
