האם ידועה בציבור אשר עזבה את דירתו של המנוח חמישה חודשים למותו תזכה לקצבת שאירים?

האם בית המשפט לענייני משפחה יאשר תביעה לקבלת סעד הצהרתי אשר הוגשה על ידי ידועה בציבור של מנוח לצורך קבלת קצבת שאירים מקרן פועלי בניין ההסתדרות הכללית. המחלוקת העיקרית בין הקרן לבין התובעת הייתה בנוגע לשאלה – האם למרות שעזבה התובעת את דירתו של המנוח כחמישה חודשים לפני שנפטר ולאחר 12 שנות חיים משותפים, יש להכיר בה כאלמנתו.

במהלך החיים המשותפים של התובעת והמנוח, ניהלו השניים משק בית משותף, כאשר במרוצת הזמן רכשה התובעת, באמצעות סיוע של הביטוח הלאומי והמדינה, דירה סוציאלית בלוד.

      קראו עוד בתחום:

• תביעה לעזבון של שתי ידועות בציבור
• תביעה של ילדיה של אשה שנפטרה נגד הטוענת להיות ידועה בציבור של בעלה המנוח
• חלוקת רכוש בני זוג שהיו ידועים בציבור ולאחר מכן נישאו

כשנתיים לפני שנפטר המנוח, חלה התדרדרות במצבו הבריאותי ובין התובעת לבין בני משפחתו נתגלע וויכוח שהוביל בסופו של היום לעזיבתה את הדירה. עם זאת, לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי לאחר שעזבה את הדירה, ניסה המנוח פעמים מספר לגרום לה לשוב ולגור עימו.

מערכת יחסים מבוססת על אינטרסים, האמנם?

הקרן טענה כי אין להכיר בתובעת ובמנוח כ"ידועים בציבור" שכן מערכת היחסים בין השניים הייתה מערכת המבוססת על אינטרסים אישיים ולא על "שותפות גורל" הנדרשת מידועים בציבור. כמו כן, נחלקו בעלי הדין לגבי סיבות עזיבתה של התובעת את הדירה.

התובעת טענה כי עזבה את הדירה לאחר שספגה קללות נמרצות מבני משפחתו של המנוח משום שגילו הם שהוא מעוניין להעניק לה סכום כסף. הקרן טענה לעומת זאת כי התובעת עזבה את הדירה משום שסירב המנוח להעביר לה סכום כסף לבקשתה.

לאחר בדיקת תקנון הקרן, עלה כי קצבת שאירים תהיה מנת חלקה של התובעת רק במידה ויוכח, על פי תקנות התקנון, כי נכנסת היא בהגדת "אלמנת פנסיונר".

      אי לכך עליה לעמוד בשני מבחנים:

• על התובעת להיות מוכרת כידועה בציבור של המנוח.
• על התובעת להוכיח כי גרה עם המנוח שנתיים רצופות עד ליום שבו נפטר המנוח.

האם היו התובעת והמנוח ידועים בציבור?

הגדרת ידועים בציבור הינה הגדרה משפטית ולא הגדרה מילולית. בני זוג הידועים בציבור הינם כאלה, כל עוד מתקיים בהם המבחן הכפול, המבחן הסובייקטיבי של רצון לקשירת חיים יחדיו, וכפועל יוצא ממנו המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף.

      קראו עוד בתחום:

• ידועים בציבור - חלוקת רכוש
• ידועים בציבור – טיב ומהות מערכת היחסים ביניהם בראי המשפט
• ידועים בציבור - נסיבות שונות וראייתן בעיני הפסיקה

בית המשפט דחה את טענותיה של הקרן, כאילו לא היה מדובר בשותפות גורל אלא בברית אינטרסנטית. השופטים קבעו כי למרות שיתכן וראשיתו של הקשר, ככל קשר, היה נעוץ במערכת אינטרסים אצל כל אחד מהצדדים - החיים המשותפים במשך 12 שנה מלמדים על חיים של שותפות גורל.

עוד ניתן היה ללמוד על המבחן הסובייקטיבי מתגובתו של המנוח לעזיבת הדירה על ידי התובעת. מעדותיהם של בני משפחתו של המנוח עלה כי האחרון מירר בבכי בעת עזיבתה את הדירה והביע תחנוניו כי התובעת תשוב להתגורר עמו.

האם עזיבת המנוח נעשתה מרצון?

משהוכח כי בני הזוג היו ידועים בציבור, נותרה בעינה השאלה, האם יש בחמשת החודשים האחרונים עובר למותו של המנוח בכדי למנוע מהתובעת את קבלת הקצבה?

מן הפסיקה ידוע כי יש להבחין בין נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן נוצר פירוד בין בני זוג ואשר אלמלא אותן נסיבות לא הייתה מתרחשת הפרידה (כגון אשפוז עקב מחלה ממושכת), לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד מבני הזוג.

במקרה הראשון, יש לבחון את מכלול הנסיבות והתנהגות בני הזוג כאשר לדוגמא - בן הזוג שומר על קשר עם בן הזוג המאושפז או השוהה במקום אחר בלית ברירה (למשל, מעצר). לעומת זאת, במקרה השני של עזיבה מרצון ייחשב הדבר כפירוד בין בני הזוג.

הטעם מאחורי אבחנה זו הוא הרציונל העומד מאחורי תכליתה של קצבת השאירים שהוא מתן תחלופה להכנסת התא המשפחתי של המנוח ולמנוע מחסור ממי שהייתה סמוכה על שולחנו ותלויה בו למחייתה.
בית המשפט פסק כי למרות שעזבה התובעת, כביכול, את הדירה מרצונה החופשי, אין לראות בעזיבה זו בכדי למנוע ממנה את קצבת השאירים. השופטים ציינו כי התובעת חיה עם המנוח במשך 12 שנה והייתה תלויה בו באופן בולט לפרנסתה. כמו כן, למרות שיזמה היא את עזיבת הדירה, אין לומר כי מדובר בפירוד מרצון ומבחירה אלא במצב אשר נכפה על התובעת. כעולה מדו"ח הערכת התלות שנעשה סמוך לעזיבת התובעת, עלה שהמנוח היה במצב סיעודי תוך שהאחרונה מטפלת בו במסירות לרבות טיפול ביציאותיו בלי ידיעת ילדיו.

בית המשפט קבע כי לטעמו הוכיחה התובעת שהנטישה לא הייתה מן הטעם הזה לבדו וכפי שאף עלה מדו"ח הערכת התלות, התובעת טיפלה במנוח במסירות. השופטים קיבלו את טענותיה של התובעת כי עזבה על רקע בקשתה לעזרה כספית מילדיו של המנוח לאור מצבו.

השופטים אף ציינו כי מתוך העדויות עלתה תמונה של מצב יחסים "קריר" בין התובעת לבין ילדי המנוח, אשר הגם שלא שמחו עם כניסתה לדירה השלימו עם המצב בלית ברירה.

השופטים קובעים - האישה תוכר כאלמנה

"לטעמנו הוכח כי במציאות בהן המנוח הפך לסיעודי כשהתובעת מתקשה לעמוד במעמסה לטפל בו לבד ומסורבת באופן גס על ידי המשפחה לעזרה כספית לטיפול בו ועוד נטען כלפיה כי היא יכולה ללכת, אין לומר כי מדובר בפרידה מרצון", כתבו השופטים בפסק הדין.

אי לכך, ומכל האמור לעיל, קבעו השופטים כי יש להכיר בזכאותה של התובעת לקצבת שאירים שכן עונה היא על המבחנים העולים בתקנון הקרן בבואו להגדיר "אלמנת פנסיונר".