ידועים בציבור הם בני זוג שמקיימים חיי שיתוף אך לא נשואים האחד לשנייה. התנאי הבסיסי להגדרת בני זוג כידועים בציבור, הוא מגורים משותפים וניהול משק בית משותף, אולם מעבר לכך יש לקיים יחסי אמון, אהבה וחיבה הכוללים גם יחסים אינטימיים כמקובל בין בני זוג נשואים.
ידועים בציבור אינם רשאים לאמץ ילדים בישראל
לבני זוג החיים כידועים בציבור ישנן מספר זכויות משפטיות, כמו זכאות לקצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי, תשלום מזונות אישה לידועה בציבור לאחר פרידה ועוד, אולם זכויותיהם של בני זוג ידועים בציבור, אינן זהות לחלוטין לזכויות של זוגות נשואים. בכל הנוגע לילדים ביולוגיים, לא קיים הבדל בין זוגות שמוגדרים כידועים בציבור לבין זוגות נשואים, ובניגוד לזוגות נשואים, ידועים בציבור אינם רשאים לאמץ ילדים בישראל והם אינם זכאים לטיפולי פוריות.
חוק אימוץ ילדים משנת 1981 מסדיר את התנאים שבהם ניתן אישור לאימוץ בישראל. החוק קובע את הדרך וההליך שבהם יבוצע האימוץ, ולפיו אימוץ יוכל להתבצע רק על ידי איש ואשתו, כלומר על ידי בני זוג נשואים, ולא ידועים בציבור.
יחד עם זאת בית המשפט לענייני משפחה רשאי לתת צו אימוץ להורה יחיד, אם בן זוגו של המאמץ היחיד, הוא הורה של הילד המאומץ או אימץ אותו לפני כן. כך גם במקרה שהורי הילד המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי הילד ואינו נשוי. לפיכך האימוץ יכול להיעשות על ידי בני זוג שהילד מצטרף אל המשפחה, על ידי מבוגר שמעוניין להקים משפחה חד הורית, או על ידי בן זוג חדש של מי שכבר יש לו ילדים.
בדומה לזוגות נשואים, גם ידועים בציבור יכולים לחלוק חופשת לידה, אולם בענייני אימוץ מצבם עדיין לא הוסדר, והם לא רשאים לאמץ ילדים בישראל. אך הם יכולים להיעזר בשירותי אם פונדקאית.
אימוץ ילדים ביולוגיים של בן זוג
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, ביקשה ידועה בציבור לאמץ את בתו הבגירה, שהיא כבת 21 שנים, של בן זוגה לחיים. זאת לאחר שגידלה אותה כל חייה, מאז שאמה של הבת נפטרה בעודה תינוקת.
גורמי האימוץ התנגדו לבקשה בטענה שלפי חוק אימוץ ילדים, רשאי בית המשפט לתת צו אימוץ למאמץ יחיד אם בן זוגו הוא הורה המאומץ, או אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ. לטענת גורמי האימוץ המערערת אינה עומדת באף אחת מהחלופות בחוק, מאחר שהיא נחשבת לידועה בציבור, אביה של הבת בחיים, והיא אינה קרובת משפחה של הבת.
בית המשפט העליון פסק כי החוק מראש לא נועד לאפשר אימוץ בגירים, אך הכיר באפשרות לאמץ בגירים בנסיבות מיוחדות וחריגות. זאת כאשר האימוץ המבוקש משקף באופן אמתי צורך חיוני של המעורבים בהליך, או נותן ביטוי חוקי ליחסים בין ההורה לילד שקיימים במציאות.
בית המשפט סבר כי נסיבותיו של המקרה תואמות את הדרישה של "טובת המאומץ", מאחר שהבת הבגירה ואביה הביעו את הסכמתם לאימוץ על רקע יחסים יציבים וממושכים עם המבקשת. בית המשפט השתכנע כי האימוץ הוא לטובתה של המאומצת, ונתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות את ההליך, על כן קיבל את הבקשה והתיר לידועה בציבור לאמץ את הבת הבגירה של בן זוגה.
