www.what2do.co.il

האם קיימת כוונת שיתוף אוטומטי לאחר הכרה בבני זוג כידועים בציבור?

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 18/09/2011
האם קיימת כוונת שיתוף אוטומטי לאחר הכרה בבני זוג כידועים בציבור?
ידועים בציבור הם בני זוג אשר לא נישאו אך בחרו במודע לקיים מערכת יחסים משפחתית, היינו לנהל משק בית משותף מבחינה כלכלית וזוגית. משמעות הדבר היא שאין מדובר בקשר סתמי וחסר משמעות אלא בקשר אשר מקים חובות וזכויות בין הצדדים.

 

גבר הגיש תביעה נגד בת זוגו לשעבר עימה חי 8 שנים בבקשה להצהיר, כי הוא זכאי למחצית מהזכויות של האישה בחשבונות הבנק שלה, וכי היא צריכה להשתתף בתשלום 50% מהחובות אשר צבר. השאלה אשר עמדה לדיון בבית המשפט הייתה האם הצדדים נחשבים ידועים בציבור.


בעת הפירוד, הצדדים ערכו הסכם שנחתם בפני עורך דין ולפיו האישה תשלם לגבר סכום מסוים. לאחר כשנה מהפרידה התובע טען, כי הצדדים חזרו לחיות יחד והנתבעת טענה שאין אמת בדבר, ובכל מקרה הם נפרדו קרוב למועד זה. לאחר מכן התקיים הליך בוררות בין הצדדים, כשהבורר קבע, כי אין לחייב את האישה בכל סכום נוסף.

 

הגבר קבל על פסק הבורר והגיש תביעה זו לבית המשפט בטענה כי במהלך התקופה שחזרו להיות יחד היה שיתוף בין הצדדים, הם היוו ידועים בציבור והוא זכאי לסכומים אותם ביקש מהאישה. האישה דבקה בטענותיה שלא היו בני זוג לאחר הפרידה.

 

הכרה בידועים בציבור אינה מעידה בהכרח על כוונת שיתוף

 

בית המשפט קבע, כי גם אם יוכח שבני הזוג הם ידועים בציבור, אין בכך כדי להוכיח שהייתה כוונת שיתוף שתקנה לגבר כל תשלומים. זאת, כיוון שלצורך כך יש להוכיח שבני הזוג קיימו אורח חיים תקין ופעלו במאמץ משותף לניהול כלכלי של משק הבית המשותף. בית המשפט עמד על הקושי שבהגדרת ידועים בציבור אך הדגיש כי אין די בניהול משק בית משותף ונדרש שיתקיימו יחסים זוגיים בין השניים.

 

הדבר יוכח בהתאם לנסיבות המקרה אפשר מובא בפניו. לכן, ולאור בחינת הנסיבות העובדתיות שאפפו את המקרה דנן, הסיק בית המשפט כי התובע והנתבעת אינם ידועים בציבור, שכן לא ניהלו חיי משפחה כמשק בית משותף תקין, ולא היו בני זוג במובן האינטימי אשר מקים את הסטאטוס של ידועים בציבור, שכן הקשר היה מזדמן בלבד. כמו כן, אפילו הצדדים עצמם לא ראו את עצמם כחיים במערכת יחסים המקימה ביניהם כל חובות וזכויות. לאור כל הנ"ל נדחתה תביעתו של התובע.

 

לסיכום, סטאטוס הידועים בציבור הוא סטאטוס יציר פסיקה אשר תוכנו הוא עמום ואינו מוגדר, ומתמלא בכל מקרה בהתאם לנסיבותיו שלו. התנאים הבסיסיים אשר נקבעו בפסיקה הם, כי הצדדים ניהלו משק בית משותף וקיימו קשר זוגי. עם זאת יצוין, כי מוכרים גם מקרים בהם הוגמשו תנאים אלו ואף בני זוג שלא גרו יחדיו הוגדרו לצורך מסוים כידועים בציבור. נראה, כי לאור עמימותו של המושג, בית המשפט פוסק בכל מקרה כפי שנראה לו צודק בנסיבות העניין ולא בהכרח בהתאם לכללים שהותוו על ידי הפסיקה.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מזונות אישה ידועה בציבור, אימתי?

האם אישה אשר הינה ידועה בציבור זכאית למזונותיה לפני הפרידה ואחריה? 

כוונת שיתוף בין ידועים בציבור

האם כל אימת שבני זוג מוגדרים "ידועים בציבור", חלה עליהם הלכת השיתוף? כיצד בוחן בית המשפט את סוגייה זו? על מי מוטל נטל ההוכחה?  

ידועים בציבור - נסיבות שונות וראייתן בעיני הפסיקה

במישור היחסים הפנימיים, תוביל הכרה בבני הזוג כ"ידועים בציבור", בין היתר, להחלת מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת הפירוד. כך, עשוי הידוע בציבור להיות מחויב במזונות האישה (חובת מזונות מכוח תום הלב לזון את הידועה בציבור, מה שנקרא מזונות אזרחיים, תשלום מדור לאישה, חלוקת הרכוש שנצבר על פי כללי חזקת השיתוף, זכויות פנסיה שצבר הידוע בציבור, ויתכן אף זכאות לנכסי קריירה)... 

ידועים בציבור - חלוקת רכוש

ידועים בציבור - חלוקת רכוש

כיצד מחלקים רכוש בעת פרידת בני זוג ידועים בציבור? כיצד מחולק הרכוש במקרה של צוואה וירושה? קראו עוד...  

החלת חזקת השיתוף בבני הזוג ידועים בציבור, אימתי?

החוק הישראלי מכיר בזכויות רבות של "ידועים בציבור כנשואים", זכויות המוקנות להם מכוח חייהם המשותפים, אף בהעדר נישואים כדין ... מה לגבי הרכוש? 

ידועה בציבור וזכויות בירושה

ידועה בציבור וזכויות בירושה

מחלוקת בשאלה האם הנתבעת היתה ידועה בציבור של המנוח לנושא זכויות בירושה ... 

בקשה לצו ירושה של ידוע בציבור של המנוחה

שארי בשרה של המנוחה הגישו התנגדות בטענה להיותם יורשיה על פי חוק 

מזונות בציבור החרדי

פסה"ד עוסק בבחור ישיבה הלומד במסגרת פנימייתית ושעבר את גיל 18, שהוריו חרדים משתי חצרות חסידיות שונות וקיים סכסוך מתמשך ביניהם 

דחיית תביעה נגד הידוע בציבור בעילת עושק

דחיית תביעה לפסק דין הצהרתי ששל תובעת את הידוע בציבור שלה לשעבר בין היתר בעילת עושק 

תביעה לעזבון של שתי ידועות בציבור

תביעתה של התובעת כנגד עיזבונו של המנוח, ליתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה הנטענות כידועתו בציבור (עת היה בין החיים, ט.ס), ולהצהיר כי מחצית מכל הזכויות מכל מין וסוג שהוא, אשר נצברו במהלך חייה המשותפים עם המנוח, (לטענתה, 11 שנים קודם לקיץ 1997, ט.ס), בין אם הזכויות הועברו בחייו של המנוח על שם בנו ונכדיו, ובין אם אלה ירשו את הנכסים לאחר מותו- הינם שלה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.