הצדדים בעת היכרותם לא היו נשואים זה לזה, אף לא אחד מהם היה בן זוג/בת זוג. הצדדים החליטו במהלך יוני 2001 להתגורר ביחד. הצדדים חיו יחדיו כ – 6 שנים תחת קורת גג אחת וחיו חיי זוגיות אשר לא משתמעת לשתי פנים. אין חולק על כך, כי לשניים היו חשבונות בנק נפרדים וכל אחד פעל מחשבונו שלו. אך יחד עם זאת, חשבונות נפרדים אלה דאגו לכלכלת הבית וניהול תקין של חייהם המשותפים, בעודם מתגוררים תחת קורת גג אחת ודואגים להמשך קיומו.
ידועים בציבור: האם אמנם כן?
הקשר בין גבר יהודי ואישה יהודיה אמורה להיות למטרה מקודשת, כאשר המבחן הינו באשר לאופן ניהול הקשר ביניהם, דבר המאפשר הבנת המטרה ע"י עדים חיצוניים. כמו כן, ע"פ המשפט העברי, אחת מהדרכים לקבוע קידושין בין צדדים היא, בין היתר, דרך ביאה (בעילה).
בדיון במשפט העברי החזקה היא, שאדם המקיים יחסי אישות עם אישה (לאורך זמן ובפרהסיה) ומשתתף בהחזקת בית המגורים המשותף, מתכוון הוא בכך לקיום יחסים המקבילים לנישואים, קרי חיי "ידועים בציבור" במונחים של היום. ניתן ללמוד, אם כן, שקשר מהותי ועמוק בין גבר לאישה יכול לייצר מצב של קידושין, כאשר אורח חייהם הציבורי מצהיר על כוונותיהם.
קראו גם:
- מערכות יחסים עם אנשים אחרים כאשר בני זוג "ידועים בציבור"
- האם בני הזוג המנוחים היו "ידועים בציבור"?
- תביעה לחלוקת זכויות במקרקעין בין יורשי ידועים בציבור
- חלוקת נכסים עסקיים בין ידועים בציבור, האמנם?
הפסיקה העמידה שני תנאי סף, במצטבר ובמשתלב לקיומה של מערכת יחסים שכזו - חיי משפחה וניהול משק בית משותף. תנאים אלה הם תנאים מהותיים ואין המדובר בדרישה ראייתית גרידא. יחד עם זאת, שאלת קיומם של תנאים אלה ראוי שתבחן ע"פ קריטריונים סובייקטיביים - כיצד ראו בני הזוג עצמם, האיש והאישה, את מערכת היחסים ביניהם. אין לחפש ואין לגבש קריטריונים נוקשים לדיבור ’חיי משפחה’ ולדיבור ’משק בית משותף’. אין להקצות למונח ’ידועים בציבור’ מבחן נוקשה אובייקטיבי. המונח הינו מעין תדמית משתנית של יחסים בין בני זוג שמרכיביה שונים מזוג לזוג.
במקרה דנן יש לקבוע שהצדדים "ידועים בציבור" וזאת מהרגע שהחליטו להתגורר ביחד במהלך שנת 2001, ועד לרגע פרידתם, במהלך שנת 2006. אין צורך שיתקיימו יסודות של "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף", כדי שייאמר שהתקיימו חיים משותפים.
מזונות ידועים בציבור, הכיצד?
חרף העובדה שהוגדרו יחסי הצדדים כ"ידועים בציבור", אין להסתפק בקביעה זו. קיימות שתי שכבות של יחסים בין גבר ואישה: האחת מהן היא כריתת ברית לשיתוף בגורל זל"ז. יחד עם זאת, על אף כריתת הברית בין הצדדים, כאמור, השכבה השנייה ביחסים בין גבר ואישה הוא קיום קשר הדוק המתמשך זה שנים שאינו עבור סיפוק מין בלבד.
לכן, הכלל הידוע באשר לחוזה מכללא (ה -implied contract) חל על הצדדים באותו מקרה, אם לא מדובר בקיום קשר "לשם זנות" בלבד. יוער, שבסופו של יום גב’ Marvin לא זכתה לקבל דמי שיקום, אף על פי קביעת ביהמ"ש על עצם קיום הסעד בנסיבות המתאימות.
קראו גם:
במצב של "ידועים בציבור", כאמור, כאשר הקשר הינו מעבר לעניין של סיפוק מיני ע"י מי מהצדדים, , ביהמ"ש יכול לייצר סעד כלכלי המטיב עם האישה. מדובר במזונות אזרחיים מכח דין חיוב מכללא ולחילופין דמי הסתגלות. בכל מקרה מדובר בסעד לפרק זמן מוגדר ומוגבל.
במקרה דנן ניתן לקבוע, כאמור, שהקשר בין הצדדים היה מעבר לצרכים גופניים גרידא. אי לכך, יש לקבוע סעד כלכלי הולם לטובת האישה ובהתייחס לנסיבותיה. מכאן, שפסיקת פיצויים מכללא לטובתה אינם סותרים את העובדה שבני הזוג אינם נשואים. לא זו אף זו, עצם העובדה שאין לה כתובה, שהרי השניים לא נשואים, אינה מצדיקה את קיום רצונו של האיש לניתוק קשר, ולהשאירה בלא כלום, על אף 6 שנים של זוגיות משותפת.
כאישה בת 50, אמנם בעלת כושר השתכרות, אולם סיכוי התקבלותה למקום עבודה כזה או אחר קלוש, וכל זאת נוכח המצב הכלכלי הקשה הקיים במשק הישראלי. במצב המשפטי הקיים יש לקבוע, שחובת בן הזוג לשלם מזונות שיקומיים לפרק זמן מוגדר, להבדיל מרעיון מזונות אישה שבאו בנישואין. אין בעצם קביעת דמי שיקום/הסתגלות זיקה ישירה לצרכי האישה, אלא זו פונקציה של הסעד האמור לאזן בין נטל הצרכים הכלכליים החלים, כדי לאפשר לה לשקם את עצמה מבחינה כלכלית על סמך דיני חוזים מכללא. מאידך, השאלה היא, מהו הסכום דרוש שיש כדי לייצב את המצב הכלכלי שלה כדי להעמידה על רגליה.
יש לקבוע סך של 4,000 ₪ לחודש למשך 36 חודשים, החל מיום הגשת התובענה. סכום זה יהא צמוד למדד מחירים לצרכן עבור חודש ספטמבר 2006 אשר פורסם ב- 15.10.06.
הפרת הבטחת נישואין
העילה הנזיקית של הפרת הבטחת נישואין אינה עילה המתקבלת בעין יפה, אך יחד עם זאת תינתן רק בתנאים מסוימים.
כמו כן, לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין, על מנת לבסס את עוולת התרמית יש להוכיח 5 יסודות מצטברים: א. היצג כוזב של העובדה, לפיו יש להראות כי מצג השווא נעשה ביודעין, כי הינו כוזב או הוצג בחוסר אמונה באמיתותו או מאי אכפתיות לגבי אמיתותו. ב. העדר אמונה מצד המציג באמיתות המצג, אף אם נעשה הדבר מתוך קלות ראש. ג. קיום כוונה כי המצג אכן יטעה את הצד השני אשר יפעל ע"פ המצג. ד. התובעת הוטעתה ופעלה על סמך המצג. ה. התובעת סבלה נזק ממוני עקב כך שפעלה בהסתמך על המצג.
הקושי בקבלת העילה הינו, שנישואין הינו דבר אישי ביותר הנתון לבחירתו ולשיקוליו של כל אדם ואדם מהפן השכלי והרגשי גם יחד. כל אלמנט יכול להפוך קשר בין גבר ואישה מאהבה לשנאה, הגם שהדבר היה ללא כוונת הצדדים באופן ישיר.
העיקרון לפיו על הצדדים לנקוט הינו עקרון תום הלב. לעקרון תום הלב שני היבטים:במחד גיסא, החיוב לנהוג בתום-לב. מאידך גיסא, זו גם הוראה ממתנת, המתירה במקרה המתאים סטייה מהדרישה לביצוע מושלם של החוזה.
קראו בנוסף:
- דחיית תביעה של ידועה בציבור בעקבות הפרת הבטחת נישואין
- בית המשפט קבע כי אבי הכלה יפצה את אבי החתן בגין ביטול החתונה
- הפרת הבטחת נישואין בעדה המוסלמית לאחר טקס האירוסין
נטל הראיה רובץ על כתפיה של האישה, שכן הכלל הבסיסי הוא, המוציא מחברו עליו הראיה. בחינת יהדותו של בן/בת הזוג העתידי וחשיבות המעמד האישי הינו לגיטימי, אשר נבחן במבחן אובייקטיבי כאשר התוצאה הינה בעלת השפעה סובייקטיבי. השאלה היא, האם גיורה של אימה של האישה הינו שיקול כשיר בין שיקוליו של האיש.
לא ניתן לבוא עימו חשבון בכל הנוגע להשקפותיו לעניין היהדות. על כן, אין לבוא אליו בטרוניה כזו או אחרת. קיימים מאבקים פנים דתיים רבים בכל הנוגע לפיקוח בתהליך הגיור, הכל לפי המגזר והשקפותיו. האישה לא עמדה בנטל ההוכחה כדי לשלול תום הלב בעמדתו של האיש באשר לסימני שאלה שהתעוררו בליבו בעניין יהדותה. לכן, דין התובענה להדחות.
לסיכום,
התובענה בגין הפרת הבטחת נישואין נדחית. התובענה למזונות כ"ידועה בציבור" מתקבלת.
