בית המשפט לענייני משפחה דחה את בקשה לתת צו עיכוב יציאה מהארץ מהיום להיום כנגד משיב כאשר יום לפני הגשת הבקשה נערכו דיונים בין הצדדים בלשכת ההוצאה לפועל וניתן אישור ליציאתו של המשיב מישראל.
מסכת העובדות והטענות במקרה דנן לא הייתה זהה בין התביעה בהוצאה לפועל לבין התביעה בבית המשפט לענייני משפחה. עם זאת, השופט מתח ביקורת על ההחלטה להגיש בקשה לעיכוב יציאה מהארץ, יום בלבד לאחר שיציאתו של הנתבע מהארץ אושרה במסגרת מתן פסק דין.
קראו עוד בתחום:
- צו עיכוב יציאה מהארץ נגד בעל העובד בחו"ל - תביעת גירושין
- צו עיכוב יציאה שהוצא ותביעת פיצויים בגין נזק נפשי שנגרם
- עיכוב יציאה נוכח זכותו של האב לקבוע מקום מגוריה של בתו
"הבקשה עומדת בניגוד (אם לא מוחלט אז בוודאי חלקי) לפסק הדין שניתן בהסכמה", נכתב, "מדובר בבקשה תמוהה אשר ייתכן ומעלה גם חשד לשימוש לרעה בהליכי משפט".זאת ועוד, המבקשת לא השכילה להציג בבקשה את כל ההליכים אשר היו בין הצדדים בעבר ואת העילה להסכמה בדבר יציאתו של הגבר מהארץ בהוצאה לפועל.
חוסר תום לב בבקשת סעד זמני
ההלכה הפסוקה קובעת כי בעל דין אשר מבקש סעד זמני מחויב לגלות את כל העובדות הרלבנטיות אשר ייתכן ויש בהן בכדי להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט בעניינו. לא זו אף זו, גם כאשר ישנו ספק בדבר הרלבנטיות לגבי עובדה מסוימת בבקשה, מבקש סעד זמני חייב לגלות לבית המשפט עובדה זו.
קל וחומר שדברים אלו יפים כאשר מדובר בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ במעמד צד אחד. במקרה דנן, השופט ציין כי לא ייתכן שהמבקשת סברה שאין כל רלבנטיות בפרטי ההליך בהוצאה לפועל לגבי ההחלטה לעכב את יציאתו של המשיב מהארץ יום לאחר מכן. במקום בו מוגשת בקשה לסעד זמני, מחויב בעל הדין המבקש לנהוג בתום לב ולגלות את שלל העובדות הקשורות למקרה.
על פי ההלכה הפסוקה, אם מצא בית המשפט כי מבקש הסעד הזמני התנהג בצורה חסרת תום לב, רשאי הוא לדחות בשל כך את הבקשה לסעד זמני, אף אם לפי מבחני הזכות לכאורה ומאזן הנוחות היה מקום להורות על מתן הסעד. אי לכך, בית המשפט דחה את הבקשה ואישר את יציאתו של המשיב מהארץ.
