כיצד יש לחלק את רכושו של אדם שהיה נשוי לשתי נשים ונפטר, כאשר לכל אחד מהם היה שליש בזכויות במשק חקלאי. האם במקרה בו המנוח ציווה במסגרת צוואה את חלקו במשק לאחת מנשותיו, כך שלאחת יהיו 2/3 מהזכויות במשק ולשניה 1/3 מהזכויות במשק, יש לקבל את הצוואה כלשונה?
הסכם המשבצת לא מסדיר מקרה בו המתיישב שנפטר הותיר אחריו שתי נשים. הסכם המשבצת גם לא שלל את זכותו של המנוח להוריש את זכויותיו לאישה אחת בלבד. הכלל הינו כי המתיישב רשאי להוריש את זכויותיו למי שיחפוץ אלא אם כן, נשללה ממנו זכות זו בהסכם המשבצת.
קרא עוד...
צוואתו של המנוח לפיה יש להעביר את כל זכויותיו במשק לאישה אחת בלבד, אינה עומדת בניגוד להסכם המשבצת, הן מבחינה לשונית מילולית והן מבחינה מהותית, היות והורשת זכויותיו לאישה אחת בלבד, תבטיח ככלל שמירה על שלמות המשק. זכותו של מנוח לצוות על אופן הורשת זכויותיו הינה זכות יסוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, והשאיפה היא לקיים את רצון המת ולכבד את רצונו האחרון.
מאחר ונקבע כי פרשנותו המוצעת של בימ"ש קמא לפיה הסכם המשבצת מבקש להגן על בת הזוג אינה חלה במישור היחסים בין שני בנות זוג, ומאחר וקיום רצונו של המנוח במקרה הנדון מקיים את הרציונאל של השמירה על שלמות המשק, וכן אין איסור בהסכם המשבצת להעברת הזכויות לאישה אחת בלבד, יש למלא אחר רצונו של המנוח ולקיים את צוואתו בנסיבות העניין.
עמדת מינהל מקרקעי ישראל
אי נקיטת עמדה ע"י המינהל, במקרה הנדון, משמעה כי מבחינת המינהל אין חשיבות כיצד תחולקנה הזכויות במשק והוא לא מתנגד לחלוקת הזכויות במשק גם לפי רצונו של המנוח ולא רואה בהסכם המשבצת כמביא לפרשנות חד משמעית אחרת (שכן אחרת ברור שהמינהל היה מתנגד לכך). המינהל גילה עמדתו באופן ברור שמבחינת הסכם המשבצת אין מניעה לקיום רצון המנוח עפ"י צוואתו, והשאלה עוברת למעשה להכרעת בית המשפט, כאשר אין כל סיבה במקרה זה שלא לקיים את רצון המנוח.
פס"ד שניתן בהסכמה ממזג בתוכו שתי תכונות של הסכם ושל פס"ד. על מנת לבטל פס"ד מסוג זה, על המבקש להוכיח פגם בהסכם עצמו ע"פ דיני החוזים או פגם בהליך השיפוטי של אישור פסק-הדין. החלטת בימ"ש קמא לפירוק השיתוף במשק מהווה מעשה בית דין, שחל עליה כלל סופיות הדיון, ואין בטענות המערערים כדי להצדיק סטייה מכלל זה ולהביא לביטול ההחלטה.
לסיכום,
