גישתו של הדין העברי לדמי מזונות לקטינים אשר נולדו מחוץ לנישואין נחשבת למתקדמת. ההלכה היהודית קובעת באופן חד משמעי כי חובת האבהות היא עילה מספקת לחיובו של האב בתשלום מזונות ילדים.
דיני המשפחה בישראל מתנהלים על פי גישת החוק העברי, כך שהדין חל על כל אב יהודי בישראל. אם האב נוצרי, מוסלמי או מחוסר דת, חובת המזונות תחול לגביו בהתאם לדין האישי שלו או שהמזונות ייקבעו לפי חוק תיקון דיני משפחה (מזונות).
הדין העברי שדיני המשפחה בישראל מבוססים עליו קובע כי הזכות למזונות כלל אינה תלויה בנישואי ההורים. לפיכך, בהתאם לדין העברי, כל ילד זכאי לקבל דמי מזונות ללא קשר לנסיבות שבהן הוא בא לעולם, גם אם הוריו לא היו נשואים כאשר הוא נולד.
החוק בישראל מחייב את ההורים לדאוג לצורכי ילדיו. ההורים יכולים לקבוע את סכום המזונות על פי עיקרון טובת הילד והתחשבות בצרכיו. ואם אין הסכמה בין ההורים, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים כדי שבית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות. הסכם בדבר מזונות צריך לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה, אלא אם מדובר בהסכם להורות משותפת, שאותו לא חייבים ההורים לאשר בבית המשפט.
החובה העיקרית לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב
כל ילד מיום היוולדו ועד הגיעו לגיל 18 שהוריו אינם משלמים את ההוצאות עבור צרכי מחייתו, בין אם הם גרושים, חיים בנפרד, או נשואים לבני זוג אחרים, זכאי למזונות. כל החלטה בעניין המזונות צריכה להתחשב בטובת הילד. הדין העברי מחלק את החובה לתשלום מזונות ילדים בין מזונות הכרחיים, שאותם חייב האב לשלם ללא קשר למצבו הכלכלי, לבין מזונות מדין צדקה, התלויים במסוגלות הכלכלית של שני ההורים. החלוקה מבוצעת על פי שלוש קבוצות גיל:
מגיל לידה ועד גיל 6, על פי הדין העברי, חובת תשלום המזונות מוטלת באופן מוחלט על האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית. מגיל 6 עד גיל 15, האב מחויב לשלם עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים. החל מגיל 15 ההוצאות נחשבות מדין צדקה וההורים מתחלקים בהוצאות לפי רמת ההכנסות שלהם.
אב חייב לספק לילדיו את הצרכים ההכרחיים כגון ביגוד, מזון או הוצאות לימוד חריגות והוצאות רפואיות, בין אם התגרש מהאם ובין אם הילדים נולדו שלא במסגרת נישואין. נוסף על כך, האב חייב לספק לילדיו דמי מדור עבור מקום מגוריהם, כולל: דמי שכירות, תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית ותחזוקה.
דמי מדור נחשבים לחלק מהצרכים ההכרחיים שהאב נדרש לשאת בהם, עם זאת שיעור דמי המדור נקבע בנפרד מתשלום המזונות והוא מתווסף אליהם. האב מחויב לספק מקום מגורים באותה רמת חיים שהילדים היו רגילים לה לפני הגירושין, מבחינת גודל דירה, מיקום וכדומה. חלקו בדמי המדור נקבע על פי מספר הילדים, כאשר בתי המשפט נוהגים לפסוק בדרך כלל 30% מעלויות המדור עבור ילד אחד, 40% מעלויות המדור עבור שני ילדים, ו-50% מעלויות המדור ל-3 ילדים ומעלה.
בדיקת אבהות כדי לקבוע מיהו אביו של קטין
במקרים מסוימים, כאשר מתעורר ספק בנוגע לזהות האב, יש צורך לבצע בדיקת רקמות גנטית כדי שניתן יהיה להכריע בעניין האבהות. לאחר שנמצא אביו הביולוגי של הילד, הוא יחויב בתשלום דמי מזונות עבורו. מטרת תביעת אבהות היא לקבוע האם גבר הוא אביו של קטין, כאשר הבדיקה נערכת לרוב באמצעות בדיקה גנטית. לתוצאות הבדיקה ישנן השלכות משמעותיות על חובותיו וזכויותיו של הגבר כלפי הקטין.
במקרים שבהם קיים חשש כי בעקבות הבדיקה, הקטין יוכרז כממזר מבחינה הלכתית, אם הוא נולד כתוצאה מרומן שניהלה אמו מחוץ לנישואין, לרוב, בתי המשפט לא יצוו לערוך בדיקה גנטית בהתאם לעקרון טוב הילד, והאבהות תוכרע על סמך ראיות אחרות. במקרה של בגידה ורומן מחוץ לנישואין, ברוב המקרים הבעל יחויב בתשלום המזונות גם אם הילד לא שייך לו מבחינה ביולוגית.
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך להורות על ביצוע בדיקת רקמות כדי לקבוע את זהות האב הביולוגי ולחייב אותו בתשלום מזונות עבור הילד. כך שהבדיקה לא יכולה להתבצע באופן עצמאי על ידי האב, אלא בכפוף להוראת בית המשפט.
אחריותו הבלעדית של האב למזונות הילדים היא עד גיל שש. מגיל שש ועד גיל 15, האם מחויבת להשתתף בתשלום המזונות. עליה להשתתף באופן שווה בכל ההוצאות החורגות מהצרכים ההכרחיים והבסיסיים שאותם האב ממשיך לשלם, כגון: נסיעות, טיולים, חופשות, צעצועים, מסיבות, חוגים, דמי כיס ועוד.
