במסגרת הליך גירושין לא ניתן להציג בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי, תוך פגיעה בפרטיות הצד השני, כולל שימוש בהקלטות שבוצעו בסתר, אלא אם בית המשפט או בית הדין התיר באופן חריג ומנומק, להשתמש בחומרים, או אם היו לפוגע, שהוא צד להליך, הגנה או פטור על פי החוק.
האזנת סתר היא האזנה לשיחה פרטית שהתנהלה במקום שהציפייה לציתות לא סבירה, כאשר צד אחד לא יודע שצד שני מאזין לו, והיא מהווה פגיעה אסורה בפרטיות של אדם. האזנה מותרת בתנאי שהיא מוקלטת על ידי אדם שמשתתף בשיחה וכאשר הצדדים המקיימים אותה מודעים לקיומו של אותו אדם.
חוק האזנת סתר משנת 1979, קובע כי האזנה לשיחה והקלטתה, גם אם הן נעשו בהסכמת אחד מבעלי השיחה אסורות, ודינן כדין האזנת סתר, אם בוצעו למטרת עבירה פלילית או מעשה נזק, או למטרת גילוי דברים שבינו לבינה והם מצנעת האישות ושלא לצורך הליך משפטי בין בני זוג.
כאשר מתנהל הליך גירושין בפני בית המשפט לענייני משפחה או בית דין רבני, הצדדים נדרשים להוכיח את טענותיהם באמצעות הצגת ראיות הולמות, במטרה להוכיח עילות גירושין לפי ההלכה כמו מעשה כיעור, בגידה ומיאוס, וכן כדי להוכיח ניסיון להבריח נכסים במסגרת תביעה לחלוקת רכוש.
עם זאת, סעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות קובע כי לא ניתן להציג ראיות שהושגו באופן בלתי חוקי תוך פגיעה בפרטיות, לרבות שימוש בחומרים שבוצעו באמצעות האזנת סתר, אלא אם בית המשפט התיר באופן חריג ומנומק, להשתמש בחומרים, או אם עמדו לזכותו של הצד הפוגע הגנה או פטור על פי החוק.
האזנת סתר על רקע סכסוך גירושין
בעל שהתקין מכשיר הקלטה בדירתה של בת זוגו, ללא ידיעתה, על רקע סכסוך גירושין, הורשע בביצוע עבירות של התקנת מכשיר למטרת האזנת סתר שלא כדין וניסיון להאזנת סתר שלא כדין. בית משפט השלום ברחובות נדרש לקבוע את העונש ההולם.
על פי עובדות כתב האישום, הנאשם והמתלוננת היו מצויים, בעת הרלוונטית, בהליך גירושין והתגוררו בנפרד. במהלך תקופה זו, האישה התגוררה בדירה יחד עם ילדיהם הקטינים. הנאשם, התקין ללא ידיעתה, בחדר שירות בדירתה, מכשיר המורכב מטלפון נייד וכרטיס סים, שהוסב למכשיר המאפשר האזנת סתר באמצעות חיבור חשמלי ומיקרופון המופעל על ידי התקשרות למכשיר.
במשך חודשיים ביצע הנאשם מאות התקשרויות למכשיר האזנת סתר וניסה להאזין למתרחש בדירה. בסופו של דבר ניסיון ההאזנה לא צלח, אולם מדובר במעשה שתוכנן בקפידה, תוך חדירה גסה לפרטיותה של המתלוננת.
מתסקיר שירות המבחן עלה כי הנאשם כבן 48, ללא עבר פלילי, גרוש בשנית ואב לשלושה ילדים, קבלן רשום ועצמאי. הנאשם תיאר מערכת יחסים מורכבת עם האישה, פערים ומאבקי כוחות שעליהם התקשו לגשר. מאז חודש נובמבר 2017, בני הזוג גרושים אך עדיין לא הגיעו להסכמה בעניין הסדרי ראייה וחלוקת רכוש.
המאשימה טענה כי יש להביא בחשבון את הנסיבות הבאות הקשורות בביצוע העבירות, כאשר על רקע סכסוך גירושין, התקין הנאשם מכשיר האזנה מאולתר, ובמשך כחודשיים, ביצע מאות התקשרויות למכשיר האזנת סתר. מדובר במעשה שתוכנן בקפידה, שבמסגרתו הנאשם חדר לדלת אמותיה של המתלוננת ובכך פגע בפרטיותה באופן משמעותי. על כן עתרה להטיל על הנאשם עונש הכולל מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור, קנס ופיצוי.
הסנגור טען מנגד כי הנאשם הורשע בניסיון להאזנת סתר שלא צלח. לטענתו שירות המבחן טעה בכך שניסה לשלב את הנאשם בהליך טיפולי, מאחר שהוא לא הורשע בעבירות האלימות, לכן לא היה ראוי לנסות לשלבו בטיפול באלימות במשפחה. עוד הוסיף, כי העבירות בוצעו במשך תקופה קצרה של מספר שבועות על רקע דאגתו לילדיו וסכסוך בנוגע למשמורת הקטינים. הסנגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולסיים ההליך ללא הרשעה לצד הטלת צו שירות לתועלת הציבור.
אין מקום לסיים את ההליך ללא הרשעה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, התחשב בית המשפט בקביעת מתחם העונש, בנסיבות הבאות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בכך שהנאשם הודה במיוחס לו ונעדר עבר פלילי. עם זאת, מתסקירי שירות המבחן עלה, כי הנאשם שלל נזקקות טיפולית בתחום האלימות הזוגית, למרות ההזדמנויות הרבות שניתנו לו. לפיכך, לא שולב בהליך טיפולי. מכאן, כי שירות המבחן חזר בו מהמלצתו להטיל צו מבחן והמליץ להטיל צו שירות לתועלת הציבור בלבד.
בית המשפט בחר שלא לאמץ את המלצת שירות המבחן לסיים ההליך ללא הרשעה, אך הנסיבות נוטות לכיוון המקל בתוך מתחם העונש. מכאן, נקבע כי יש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, צו שירות לתועלת הציבור ופיצוי. בקביעת הפיצויים הביא בחשבון את הפגיעה בפרטיותה ובכבודה של המתלוננת.
בסופו של דבר גזר בית המשפט על הנאשם: מאסר על תנאי לתקופה שלושה חודשים, והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים לא יעבור עבירה לפי חוק האזנת סתר, צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 200 שעות ופיצוי למתלוננת בסכום של 3,000 שקלים.
ת"פ 6721-09-16
