זיוף ירושה: מה העונש על זיוף חתימה בצוואה?

רצונו האחרון של הנפטר לגבי אופן חלוקת עזבונו בא לידי מימוש בירושה שהוא מותיר אחריו. ברוב המקרים הצוואה מהווה את הגורם המרכזי במסגרת חלוקת רכוש, על כן היא בעלת חשיבות משפטית מוחלטת. בתי המשפט מתייחסים ברצינות רבה לכל טענה בדבר זיוף צוואה, אשר מוגשת לרוב במסגרת התנגדות לצו קיום צוואה. טענת זיוף מהווה עילה משמעותית להשהיית הליכי חלוקת הרכוש עד לפתרון הסוגיה.

במקרים מסוימים נעשה ניסיון זיוף צוואה של הנפטר, באמצעות שכתוב סעיפים מסוימים בה, או ניסוח צוואה חדשה המתיימרת להיות צוואתו האחרונה והמקורית של הנפטר. מקרים אלה מוגדרים כעבירה פלילית, והעוברים על החוק צפויים לעונשים כבדים ואף לעונש מאסר בפועל.

החשודים העיקריים בזיוף הם קרובי משפחה

לרוב הזיוף מבוצע בידי אדם המעוניין להגדיל את חלקו בירושה ולקבל יותר הטבות המוענקות לו במסגרת צוואת הנפטר, כאשר הדבר נעשה באמצעים לא חוקיים. לשם כך יש צורך בגישה מסוימת לחפציו האישיים של המצווה, לפרק זמן ארוך יחסית.

במקרה של חשש בדבר זיוף ירושה, בדרך כלל החשודים העיקריים הם קרובי משפחה, או אנשים המקורבים לנפטר, אשר נראה כי היתה להם סיבה ממשית לפעול בדרך זו. כדי לחשוף את זהותו של המזייף חשוב לשים לב לנוסח הצוואה, ולסימנים הנראים מעט חריגים, אשר יכולים להעניק רמז בדבר זהותו של המזייף, ולספק קצה חוט בדרך לחשיפת הפרשה.

בדיקה גרפולוגית של כתב היד והחתימה

חובת ההוכחה על מהימנות הצוואה מוטלת על המתנגד לצוואה הטוען למהימנותה. הדבר תקף כאשר הטוען לזיוף מציג עדויות ומסמכים מסוימים, אשר יוצרים ספק סביר במהימנות המסמך. בדרך כלל בתי המשפט אינם מסתפקים בטענות הצדדים, ופועלים באופן עצמאי כדי לחשוף את האמת. לשם כך פונה בית המשפט לפנות לגרפולוג מומחה מטעמו, אשר בוחן האם הצוואה נכתבה על ידי הנפטר באופן בלעדי, או קיים חשש לזיוף.

בנוסף לבדיקה הגרפולוגית מעניק בית המשפט משקל רב גם לעדויות מטעם הצדדים, ובמיוחד לעדים שנכחו במועד החתימה על הצוואה, ומהימנותם אינה מוטלת בספק. ברוב המקרים שבהם נחתמה הצוואה בנוכחות עורך דין או נוטריון, עדותם מהווה גורם מרכזי בהכרעת בית המשפט.

קשישה מיליונרית הותירה את כל כספה למנקה

במקרה שאירע לפני מספר שנים, טען מנקה שלטי חוצות, כי הוא היורש של מאות המיליונים שהותירה אחריה קשישה ערירית שהלכה לעולמה בגיל 78. אותו אדם פנה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, וצירף לכתב התביעה את הצוואה, אשר לטענתו נחתמה על ידי הקשישה, שבה היא הורישה לו את כל הונה, שהוערך בשווי של מאות מיליוני שקלים, כאות הוקרה על כך שתמך בה בשנותיה האחרונות וסעד אותה טרם מותה.

האחיינים של הקשישה שהיו מופתעים מאוד, הגישו צו התנגדות לבית המשפט, במטרה למנוע את קיום הצוואה בטענה לזיוף. האחיינים טענו כי לפני לכתה סבלה הקשישה מחוסר כשירות מנטלית, ואותו אדם החתים אותה על הצוואה כשהיא במצב של בלבול. המתנגדים הציגו חוות דעת של מומחה שהשווה בין כתבי היד וסבר כי קיים סיכוי גבוה שהחתימה על גבי הצוואה אינה אמתית.

בית המשפט מינה מומחית מטעמו, שהעריכה כי הצוואה אכן מזויפת. ובנוסף מינה פסיכיאטר אשר על פי חוות דעתו בתאריך עריכת הצוואה הקשישה לא היתה כשירה לערוך אותה ולהבין את משמעותה. בית המשפט קבע כי מדובר בצוואה מזויפת, וחייב את המזייף לשלם לאחיינים שכר טרחה והוצאות משפט, בסכום של 120,000 שקלים. בהמשך הוגש נגדו כתב אישום, בגין זיוף צוואה, אך הוא זוכה מחמת הספק.