האם בקשתו של גבר נשוי לדחות את התביעה לאבהות מחשש לממזרות תתקבל?

גבר נשוי עתר לבית המשפט בבקשה לדחות את התביעה לאבהות שהוגשה כנגדו.
אשה נשואה ניהלה רומן עם גבר נשוי, בעקבות הרומן נולד לה בן, כיום הוא בן שנתיים. בינתיים האשה נפרדה מבעלה החוקי והגישה נגד הגבר הנשוי תביעת אבהות והגישה בקשה לביצוע בדיקת רקמות.

לילד יש אבא אחר והוא בעלה של האם

הגבר הנשוי כפר באבהות המיוחסת לו, והגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, למחוק את התביעה על הסף.

המבקש טען כי לילד יש אבא, שגידל אותו במשך שנותיו הראשונות וחי איתו בבית אחד, והוא בעלה של האם. כמו כן, המבקש הדגיש את החשש שלו בעקבות ההכרה באבהות, מאחר והילד ייחשב ככל הנראה לממזר.

בעת הדיון המשפטי, הגבר לא הכחיש כי הוא קיים יחסי אישות עם אם הקטין, בזמנים הרלוונטיים, בעת ששניהם היו נשואים לבני זוג אחרים, והוא לא שלל כלל את האפשרות כי הוא אכן אביו הביולוגי של הקטין. אך עם זאת הוא ביקש מבית המשפט לדחות את התביעה, ולייחס את האבהות לבעלה של האם. לדבריו, הבקשה נועדה להגן על הילד.

לפי ההלכה לא נהוג לבצע בדיקת רקמות כאשר האם נשואה

המבקש טען כי לפי ההלכה, הקובעת כי "רוב בעילות אחר הבעל", יש לקבוע כי בעלה של האם הוא אבי הקטין, ובמקרים בהם האם נשואה, לא נהוג לערוך בדיקת רקמות מחשש לממזרות, אלא לבסס את הקביעה לאבהות על סמך עדויות שמיעה בלבד. עוד ציין כי ממצאי הבדיקה עלולים לפגוע בכשרותו של הקטין לפי דין תורה לנישואין.

אך עם זאת למרות החשש מממזרות, גישה זו מתעלמת לחלוטין מעיקרון טובת הילד ובוחרת שלא להתמודד עם הזכות הבסיסית והטבעית של הילד, לדעת מיהו אביו.
בית המשפט נדרש לפעול לפי עיקרון טובת הילד, לכן במקרים בהם קיים חשש לממזרות, הוא פונה לקבל את תגובתו של היועץ המשפטי לממשלה. לאחר שבחן את המקרה, קבע היועץ המשפטי, כי יש להמשיך בהליך לקביעת אבהות ולבצע בדיקת רקמות ויש לסלק על הסף את בקשתו של הגבר הנשוי, לדחות את התביעה.

הגבר ניסה להתחמק מאחריות ולהטיל את חובותיו על אדם אחר

בית המשפט התרשם כי המבקש ניסה להשיל מעליו את האחריות ובקשתו למחוק את התביעה לא הוגשה בתום לב. בית המשפט השתכנע כי עוד טרם נקבע אם הגבר הוא האב הביולוגי או לא, הוא ניסה להרחיק ממנו את הקטין, ולהמשיך את חייו בשקט וללא מחויבות. המבקש השתמש בתירוץ כי הוא פועל לטובתו של הקטין, וייחס בנשימה אחת את האבהות לבעלה של האם וניסה להטיל עליו את חובותיו.

בית המשפט דחה את הבקשה בגין חוסר תום לב וחייב את המבקש בהוצאות משפט בסך של 7,500 שקל ובהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 שקל.

תמ"ש 7049-02-14