זכותה של קטינה להימנע מפגישות קבועות עם אמה בניגוד להסכם הגירושין

בעקבות הגירושין עברה קטינה כבת 15 שנים להתגורר עם אביה, שני אחיה הצעירים נשארו לגור עם האם, אך הנערה העדיפה לשמור על ריחוק מאמה ומאחיה ונמנעה להיפגש עמם, זאת בניגוד להסכם המשמורת.

האם המתוסכלת, הגישה תביעה בבית הדין לענייני משפחה, וטענה כי הסדרי הראיה שנקבעו בהסכם הגירושין אינם מתקיימים והסיבה כי בתה הקטינה מסרבת להיפגש איתה, היא דברי ההסתה האגרסיבית כנגדה מצד אביה.

המפגשים בין הקטינה לאם יתקיימו בנוכחות מתאמת הורית

בעקבות דיון עם שני ההורים, הגיעו השניים להסכמה לגבי מחיקת הבקשה שהוגשה על ידי האם, להליכי בזיון והחליטו לפנות למתאמת הורית במטרה לשקם את היחסים בין האם לבתה. לפי החלטת בית המשפט, הקטינה תיפגש עם אמה בנוכחות המתאמת במשך שלוש פעמים על מנת לנסות לפתור את הסכסוך ביניהן וליצור שלום בית.

הקטינה בעלת הזכות להישמע בבית המשפט

בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, לקטינה יש את הזכות להביע את חוות דעתה ואת הזכות להישמע בבית משפט לענייני משפחה ולקבל את הזדמנות להביע את רגשותיה ואת רצונותיה בנוגע למפגשים עם אמה. דבריה יקבלו משקל ראוי במידה ובית המשפט יחליט כי היא מספיק בוגרת ובעלת דעות עצמאיות ולא מושפעת מהסתה בלתי פוסקת של אביה, כפי שטענה האם, או מכל גורם אחר שמפריע לה להחליט בכוחות עצמה, וכמו כן, בחירתה לא להיפגש עם האם אינה מהווה פגיעה ממשית בה.

הנערה מרגישה קרובה יותר לאביה ובפניו היא שופכת את ליבה

בעת הדיון עם השופט, הקטינה סיפרה כי היא אינה מרגישה צורך להיפגש עם אמה לעיתים תקופות כפי שנקבע בהסכם, זאת בעקבות תחביבים ועיסוקים אחרים שיש לה לאחר שעות הלימודים.

הנערה שתפה את השופט כי היא מרגישה יותר קרובה לאביה ובפניו היא שופכת את ליבה ורואה בו כחבר קרוב מאז שחר ילדותה. עם אמה לעומת זאת, היחסים קרירים והתקשורת מוגבלת, היא אינה משתפת אותה בחייה האישיים וגם לא מרגישה צורך לעשות זאת.

השופט התרשם כי הנערה מוכשרת, רהוטה ובעלת יכולת ליצירת קשרי שיחה טובים, לדעתו הנערה בעלת כושר הבחנה ושיפוט, היא בוגרת ובעלת דעות עצמאיות ומגובשות אודות הוריה. בחירתה של הקטינה באביה כאיש סודה היא בחירה חופשית, והתנגדותה לקיים קשר נורמטיבי עם אמה היא נחרצת, למרות הכאב בקשר המוחמץ.

השופט קיבל את רצונה הנחרץ של הנערה והשעה את הסכם הגירושין

הקטינה הפגינה רצון נחרץ ואחזה בדעה כי היא אינה מעוניינת להיפגש עם אמה בימים קבועים, אלא לקבוע מפגשים חופשיים ונוחים יותר כשהיא מרגישה רצון וצורך לראות אותה ובהתאם לעיסוקיה וזמנה הפנוי.
השופט קיבל את רצונה של הקטינה וקבע כי למפגשים שיתקיימו בכפייה ותחת איום לא יהיה כל ערך ואין טעם להטיל סנקציות על האב, מכיוון שהבחירה של הנערה אינה נובעת מהשפעת האב, אלא בעקבות היחסים הצוננים השוררים בינה לבין אמה.
בית המשפט נעתר לבקשתה של הקטינה והשעה עד להחלטה אחרת, את סדרי הראיה לגביה שנקבעו בהסכם הגירושין, זאת בכפוף למפגשים בין הקטינה, האם והמומחית לענייני הורים.