בית המשפט קבע אבהות, באמצעות בדיקת רקמות מתרומת זרע ללא נוכחות פיזית של האב ובלי הסכמתו.
המטופלת טסה לחו"ל עם דגימות זרע לאחר שלא הצליחה להרות בארץ
בחורה ישראלית ואזרח זר חתמו על הסכם להבאת ילד משותף, בדרך של הפריה חוץ גופית. הגבר המתגורר בחו"ל, מסר דגימות זרע, אשר נשמרו בהקפאה במעבדה ולא שמר על קשר עם הישראלית. לאחר ניסיונות כושלים להיכנס להיריון בארץ, בקשה אישור לנסות לעבור את ההפריה בחו"ל. הבחורה טסה לחו"ל עם דגימות זרע קפוא, בתוך מיכל חנקן נוזלי, לאחר שקבלה אישור מהמעבדה בה הן נשמרו. כעבור שלושה מחזורי טיפולים, היא הרתה ונולד לה בן. כאשר שבה ארצה, שארית דגימות הזרע הוחזרו על ידיה למעבדה.
הדגימה נמסרה למטופלת בקשית והשארית הוחזרה לארץ באמפולה
האם הטרייה הגישה תביעת אבהות לבית המשפט לענייני משפחה, כנגד התורם והיועץ המשפטי ודרשה להכריז על התורם כאב הקטין, אך התורם לא הגיב, למרות שהתביעה נשלחה למקום מושבו בחו"ל. היועץ המשפטי התנגד לתביעת האם, בטענה כי הדגימה שהשיבה לארץ היא אינה הדגימה של הנתבע, זאת בשל העובדה שהדגימה הוחזרה באמפולה, לאחר שנמסרה לה בקשית, ומהסיבה שהשבת הדגימה ארצה, נעשתה בניגוד לנהלים וללא אישור שני הצדדים.
אושרה בדיקת סיווג רקמות באמצעות שארית הדגימה
התובעת טענה כי אין לה כל קשר עם התורם ולכן אין באפשרותה לבקש ממנו לבוא ארצה, על מנת לבצע בדיקת סיווג רקמות. אך היא העלתה את האופציה לערוך את הבדיקה, באמצעות שאריות הדגימה של התורם שהוחזרו לארץ.
חרף התנגדותו של היועץ המשפטי, השופטת אשרה את בדיקת הרקמות באמצעות השארית. תוצאות הבדיקה הוכיחו כי תרומת הזרע אכן שייכת לאבי הקטין וחוות דעת רפואית קבעה, כי תורם הזרע הוא האבא, וסבירות האבהות שלו גבוהה מ- 99.99 אחוז. אך עלתה השאלה האם התרומה שהוחזרה שייכת לנתבע?
הקשית נזרקה על ידי עובדת המעבדה בטעות
לנגד עיניה של השופטת עומדת טובת הקטין, זכותו לדעת מיהו אביו ויש למנוע ממנו להיות חסר אב. השופטת קבעה כי עצם העובדה שהדגימה הוחזרה למעבדה באמפולה ולא בקשית, לא מעידה על חוסר שייכות לנתבע. התובעת אף צרפה מכתב ממנהל בית החולים בחו"ל, שם ביצעה את ההפריה, לפיו בוצעה ההפריה תוך שימוש בדגימות קפואות, שהביאה עמה המטופלת מהארץ ועליהן הופיע שמו של הנתבע, עוד הוסיף מנהל בית החולים במכתב, כי שארית הדגימות הוחזרה לתובעת באמפולה, לאחר שהקשית הופשרה ונזרקה בטעות על ידי עובדת המעבדה.
השופטת קבעה אבהות ללא נוכחותו הפיזית של האב
מאחר ושארית דגימות הזרע שהשיבה התובעת ארצה נשאו את שם הנתבע ובדיקת הרקמות הוכיחו מבחינה מדעית כי הוא האבא, השופטת קבעה כי הנתבע הוא אב הקטין, וציינה כי במידה והנתבע יסרב לשלם את מזונות הילד, התובעת לא תוכל לגבות אותם מהביטוח הלאומי, מכיוון שהנתבע אינו אזרח ישראל. לכן, היא תצטרך לפעול למען מטרה זו בחו"ל. במקרה והתובע יתכחש לאבהות, הוא רשאי לבקש לבטל את פסק הדין בארץ, אך אז הוא יהיה מחויב לבצע בדיקת רקמות, שתסיר כל ספק.
