www.what2do.co.il

פרשנות צוואה - לפי לשון הצוואה, לפי נסיבות המקרה, או על ידי שילוב?

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 30/05/2011
פרשנות צוואה - לפי לשון הצוואה, לפי נסיבות המקרה, או על ידי שילוב?

סעיף 54(א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965 מהווה את מקור הסמכות המשפטית לפרשנות צוואה. לשון הסעיף קובעת כי יש לפרש צוואה לפי אומד דעתו של המצווה, כפי שזו משתמעת מתוך הצוואה. במקרים בהם דעתו של המצווה איננה משתמעת מהצוואה, יש לפרשה בהתאם לנסיבות.

 

סעיף זה קובע למעשה את הדרך בה בית המשפט צריך לפעול בבואו לפרש צוואה. תחילה יש לבחון את אשר משתמע מתוך לשון הצוואה, ורק אם הצוואה עודנה טעונה פרשנות לאחר הליכה בדרך זו, יש לפרש אותה מתוך הנסיבות. מדובר אפוא בתורת שני שלבים. הלכה פסוקה היא כי פרשנות לפי הנסיבות לא תיעשה כל אימת שניתן להבין מלשון הצוואה את אומד דעתו של המצווה.


הנשיא (בדימוס) אהרון ברק הציג בע"א 1900/96, איזבל טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נג(2), 817 פרשנות אחרת לסעיף 54(א) לחוק. הנשיא קבע כי ייתכן ומדובר בתורה חד שלבית אשר לפיה הפרשן בוחן את שני השלבים ביחד ומגיע כך לפרשנות הראויה של הצוואה (ללא הגבלה פורמאלית).

 

"פרשן הצוואה קובע אפוא את משמעותה המשפטית של לשון הצוואה מתוך מגוון משמעויותיה הלשוניות", כתב ברק, "אנו מבינים את הצוואה רק לאחר שפירשנו אותה. גם צוואה ברורה מחייבת פרשנות, שכן בהירותה של הצוואה היא תוצאת פרשנותה". למעשה, פרשנות זו מתמקדת בשני יסודות עיקריים – אומד דעתו של המצווה ולשון הצוואה. היחס בין יסודות אלו מהווים פעמים רבות את סלע המחלוקת בין הצדדים המתנגדים לצוואה לבין אלו המבקשים לקיימה.


לגבי מקרים בהם לשון הצוואה איננה ברורה, הלכה פסוקה היא כי לשון צוואה לא חייבת להיות מפורשת והיא קבילה גם כאשר היא משתמעת מהדברים. אין להעניק לצוואה פרשנות אשר מתאימה מבחינת אומד דעתו של המצווה, אך חסרת ביטוי במובנה הלשוני של הצוואה. עם זאת, ייתכן ולעיתים בית המשפט יבחר להגשים את אומד דעתו של המצווה מעבר למובן אותו לשון הצוואה יכולה לשאת. מיותר לציין כי מצבים אלו הינם מצבים חריגים ובית המשפט יבחר לעשות בהם שימוש בצמצום בלבד.


הלכה פסוקה היא כי כאשר ניתנת פרשנות לצוואה, על הפרשן לנקוט בזהירות רבה ולהימנע ממצב בו הפרשנות פוגעת ברצונו של המצווה. אחד העקרונות החשובים ביותר בדיני הירושה והצוואות בישראל הוא שיש לכבד את רצונו של המת, כפי שהוא עולה מלשון הצוואה. הפרשן חייב להימנע מלכתוב למצווה צוואה חדשה.


השלמת החסר בצוואה


לעיתים, בהעדר אומד דעת המצווה, כאשר אירע מקרה אותו המצווה לא יכול היה לצפות ו\או לתת עליו את הדעת, רשאי בית המשפט להשלים את החסר על פי רצונו ההיפוטתי של המנוח.

 

      קראו עוד בתחום:

 

עם זאת, יודגש כי רצון זה הוא הרצון שיש להניח כי היה למצווה אילו נתן דעתו לעניין ועל השופט להשלים את הצוואה בתוך גבולותיה. המשך זה ייעשה על בסיס מציאת עיגון, ולו מינימאלי, בלשון הצוואה, אשר יכול לבסס את המשך התבנית שנקבעה בצוואה.


צוואה הדדית


כאמור, צוואה יש לפרש לפי סעיף 54(א), במיוחד כאשר היא עומדת לבדה ובפני עצמה. עם זאת, ישנם מקרים בהם עסקינן בצוואה משותפת הידועה גם בתור צוואה הדדית. צוואה זו הינה צוואה במסגרתה בני זוג מורישם את רכושם זה לזו, ולאחר פטירתם לפי הוראות מפורטות. במקרים אלו אין די בעמידה על אומד דעתו של מצווה אחד אלא של שניים.

 

בית המשפט מתייחס בצוואות אלו מתוך השוני והדמיון שבהוראותיהם, ומתוך הזיקה והתלות שבין הצוואות (לדוגמא, אם נערכו במסמכים נפרדים) ואינטרס ההסתמכות. למעשה, בית המשפט נדרש לשחזר אפוא את התוכנית המשותפת שעמדה ביסוד הצוואה ההדדית, על דרך של פרשנות.


במקרה אשר הונח לפתחו של בית המשפט לאחרונה ניתן לראות הלכה זו יוצאת אל הפועל. מדובר בבני זוג אשר נפטרו בהפרש של שנה – הגבר לפני האישה - ולהם ילד משותף אחד. עבור האישה היו אלה נישואים שניים ומנישואיה הראשונים היו לה בת ובן. בני הזוג ערכו צוואות הדדיות ובהם נקבע כי הרכוש יעבור מהאחד לשני, ובפטירת שניהם ביחד יעבור הרכוש לבנם המשותף (תוך מתן פיצוי לילדיה של האישה מנישואים קודמים).

 

ילדיה של האם טענו כי אין בצוואתה כל אמירה בדבר העברת הרכוש לאחר פטירתו של בעלה לפניה ועל כן אין כל הוראה בדבר הורשה בפטירה נפרדת. בית המשפט ציין כי עסקינן באמירה של שני בני הזוג אשר ביטאה את רצונם כי דווקא בנם המשותף יירש אותם. בית המשפט קבע כי מלשון הצוואה עולה שבני הזוג ציפו להעביר את רכושם מהאחד לשני ולאחר מכן לבנם, ואין כל משמעות לכך שהשניים לא נפטרו באותו היום. רצונם זה היה כה ברור עד כי למרות שפרשנות זו לא הייתה "צמודה" להוראות הצוואה מילה במילה, יש לקבוע כי היא מבטאת את אומד דעתם של המנוחים.
 

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

ירושות בישראל - מיהו יורש?

ירושה - היורשים ע"פ חוק הירושה הם למעשי בני משפחתו הקרובים ביותר של המוריש: בן זוגו, ילדיו, נכדיו, הוריו, אחיו, אחייניו, סביו ... 

מתי חשוב לעשות צוואה

בכל מקרה בו אינכם מעוניינים בחלוקת עיזבונכם כמו שקובע חוק הירושה, קיים הכרח להכין צוואה ע"פ אחת הצורות המנויות בחוק ... 

התנגדות לצוואה

בכל מקרה בו קיים חשש כי הצוואה נעשתה בשל אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית, ניתן עקרונית להגיש התנגדות לצוואה... 

עצות לעריכת צוואה

בהתאם לחוק הירושה, רשאי המצווה לצוות שיורש יזכה בעיזבונו, כולו או חלקו, בהתקיים תנאי מסוים או בהגיע מועד מסוים. המוריש יכול, למשל, לצוות שנכדיו יזכו בחלקים ... 

צו ירושה

להגיש בקשת צו ירושה ... מילוי הטופס, מאמרים, פסקי דין ופניה אל עורכי דין באתר ...  

צו קיום צוואה

בקשות לצווי ירושה / קיום צוואה / מינוי מנהל עיזבון קבוע תוגשנה ללשכת הרשם לענייני ירושה בשלושה עותקים, כאשר לאחד מהם יצורפו המסמכים המקוריים וכל הנדרש עפ"י תקנה 14 לתקנות הירושה ... 

פסקי דין - דיני משפחה

פסקי דין בנושאי דיני משפחה לרבות: גירושין, צוואת, משמורת, מזונות, הסכמים, גניבת זרע ועוד... 

מאגר חוקים

לרשותך מאגר חוקים הקשורים בתחום המשפט במשפחה ... מה אומר החוק על הבעיה שלך ? 

חוק הירושה, התשכ"ה 1965

חוק הירושה קובע כיצד יש לערוך צוואה, מי היורשים החוקיים ומה קורה עם העיזבון כאשר אין צוואה חוקית.  

חוק הצהרות מוות, התשל"ח 1978

חוק הצהרת המוות מכריז על מותם של אנשים שעקבותיהם נעלמו במשך תקופה ארוכה וקיימת סברה שבם לא בין החיים. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.