בקשה לקיום ביקורים של הבת אצל האב לאחר שאלה אינם מתקיימים. העובדה היא שהביקורים לא מתקיימים. אין די בכך שהאם והבת מגיעות עד לביתו של האב אם הבת לא עוברת לידיו. למען הסר ספק, אני מדגיש את הדברים הבאים: הטענה שהבת מסרבת לעבור לאב לביקור אינה מקובלת על בית המשפט לענייני משפחה, ולא תתקבל טענה זו כ"תירוץ" לאי קיום הביקורים.
סממן מובהק של קיום אחריותו של הורה משמורן הינו בכך שדואג לקשר תקין, בריא וזורם עם ההורה הלא משמורן.לשם כך על ההורה המשמורן להפעיל את מלוא סמכותו ההורים, וכמו שלא יעלה על הדעת שהורה יתן לקטינה לקבוע לבד את סדר יומה בכל הקשור לביקור סדיר בבית ספר, או בביקור לרופא, כך לא יעלה על הדעת שהקטינה תחליט ותקבע אם יתקיים ביקור אם לאו. מצב זה חייב להיפסק, ומיד.
קראו עוד בתחום:
מתכונת הביקורים כבר נקבעה. יש רק לבצעם. לסיכום, הביקורים יתקיימו כסדרם החל מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ האם. על כל ביקור קבוע שבו לא יקבל האב את הבת לידיו, תחוייב האם בקנס של 500 ₪. אשר לטיפול הפסיכולוגי – ב"כ האם יעדכן את בית המשפט תוך 15 יום באשר למצב התור בקופת חולים, ויציין את הצפי לתחילת הטיפול בפועל.