www.what2do.co.il

ירושה וזכויות ידועים בציבור

פורסם ע"י מערכת האתר what2do | עודכן בתאריך 02/12/2010
ירושה וזכויות ידועים בציבור

ידועים בציבור הינם בני זוג אשר חיים ביחד חיי נשואים מבלי שבאו באופן רשמי בברית הנישואים. מדובר במושג שהינו פרי הפסיקה והוא נבחן מפעם לפעם בערכאות המשפטיות. יש לציין כי ידועים בציבור נהנים ממספר זכויות מהם נהנים זוגות נשואים, אך לא תמיד. מאמר זה יסקור מעט את עניין הירושה בין ידועים בציבור.

 

סעיף 55 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע:

 

"מעין צוואה, איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינה נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".

 

הסעיף קובע 3 תנאים על מנת שתהא לבת הזוג זכות לרשת: א. חיי משפחה ב. משק בית משותף ג. אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. המדובר בתנאים מהותיים ולא ראיתיים. יסודות הסעיף צריך שיתקיימו בבני הזוג, עד יום פטירתו של המוריש, או בסמוך לפטירתו, ממש ערב פטירתו ואין די בקשר שהיה בעבר, גם אם הסתיים ימים ספורים טרם הפטירה.

 

      קראו עוד בתחום:

 

שימו לב, באם אחד היסודות התערער, טרם מות אחד מבני-הזוג, אפילו היה קיים זמן רב קודם לכן-אין הוראת הסעיף מקנה זכות ירושה. התנאי הראשון הינו חיי משפחה - התנאי של חיי משפחה קיבל פרוש של קיום חיי אישות כבעל ואשה. חיים אינטימיים כמו בין בעל ואשה המושתתים על יחס של חיבה ואהבה, מסירות ונאמנות המראה שבני הזוג קשרו גורלם זה בזה (קביעות).

 

כיצד ניתן להוכיח חיי משפחה כבני זוג?

 

לצורך הקביעה כי איש ואישה ניהלו חיי משפחה, מרכיב המגורים הוא מרכיב חיוני ביותר. עו"ד בן דרור בספרו "הידועים בצבור: נשואים ללא נישואין", קוק הוצאה לאור בע"מ, תשנ"ג-1993 בעמ' 33 כותב:

 

"הבסיס לראיית בני זוג כידועים בציבור, לשם הוכחת חייהם כזוג ולשם הוכחת משק בית משותף, הינו המגורים המשותפים. כשם שלכל זוג נשוי מעון משותף שהוא מרכז חייו, כך על זוג הרוצה לקבל הכרה כידועים בצבור, חלה החובה להתגורר במגורים משותפים, תנאי זה הינו תנאי ראשוני ויסודי, וסימוכין לכך רואים בהופעתו במרבית חוקי הידועים בציבור".

 

וכן - "גם אם אין במגורים משותפים משום תנאי מכריע, הרי יש בהם משום ראיה חזקה לחיי המשפחה בין בני הזוג. קשה לראות בשני אנשים "משפחה" אם אינם מבלים את חייהם המשותפים במקום מגורים משותף בו שוהים שניהם"

 

עם זאת יודגש כי הפסיקה הכירה בבני זוג "כידועים בצבור" על אף שלא התגוררו בדירה אחת  והכל בהת’ לנסיבות המקרה הספיציפי המובא בפני בית המשפט. למשל בעת שימוש בשתי דירות במקביל או ניהול קופה כלכלית אחת .

 

השופט שוחט קבע:

 

"ואולם! אין הקלה ואין ויתור על דרישת המגורים ודי אם היא מתקיימת 'פעם אצלה' 'פעם אצלו'. בפרשת שוקרן (שם) לא התגוררו בני הזוג במקום אחד קבוע אלא לעתים בדירת הגבר ולעתים בדירת האשה. עם זאת, יסוד המגורים המשותפים התקיים"

 

וראה דעה חולקת כפי שהובא בעז' (משפחה-כס) 3600/07 ד' ר' נ' א' ל' , תק-מש 2007 (3) 567, 571 הקובעת כי: "ניתן גם ניתן, בנסיבות הולמות מיוחדות וחריגות, לקבוע שבני זוג קיימו "חיי משפחה במשק בית משותף" אף כי שמרו לעצמם דירות נפרדות, אם יוכח כי בילו יחדיו כמעט את כל שעות היממה, אף כי פרשו מידי לילה בשעת לילה מאוחרת, ללון איש בביתו, ובכפוף כמובן להוכחת יתר המרכיבים המקופלים במושג "חיי משפחה".

 

      קרא עוד:

 

התנאי השני, ניהול משק בית משותף - משק בית משותף פירושו שיתוף במקום מגורים, אכילה, שתיה, לינה , הלבשה ושאר הצרכים שאדם נזקק להם בחיי היומיום, כאשר כל אחד מבני הזוג מקבל את הדרוש לו ותורם אם מכספו ואם מטירתו ועמלו את חלקו כפי יכולתו ואפשרויותיו. הכוונה לניהול תקציבי של יחידה משפחתית כגוף כלכלי. אין המדובר במשק בית משותף מתוך צורך אישי, נוחות, כדאיות כספית או סידור ענייני, אלא כפועל יוצא טבעי מחיי המשפחה המשותפים, כנהוג וכמקובל בין בעל ואשה הדבקים אחד בשני בקשר של גורל חיים.

 

לגבי היחס בין התנאים נקבע בע"א 107/87 שרה אלון נגד פרידה מנדלסון, פ"ד מג (1)431, עמ' 434-433: "דוק שאין המדובר כאן על שני יסודות מנותקים שאינם משתלבים זה בזה אלא על שני מרכיבים השזורים זה בזה : לא על חיי משפחה לבד המדובר כאן אלא על חיי משפחה בעלי אופי מוגדר, היינו כאלה שביטויים בקיום משק בית משותף"

 

בחינת קיום התנאים לעיל תיעשה על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם. כל מקרה נבחן בהת’ לנסיבות, מתוך ראיה כוללת של העובדות וסקירת היחסים על פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם.

 

לסיכום,

 

הגם שניתן לראות בפסיקה מגמה של הקלה וגמישות בדרישות הסף להוכחת קיומם של שני יסודות אלה, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו וביהמ"ש ינקוט במגמת הקלה זו, רק כאשר מכלול הנסיבות העובדתיים של המקרה מצדיקות זאת ורק כאשר מכלול הראיות מאפשר לשופט היושב בדין להסיק את קיומה של אותה מערכת יחסים קרובה והדוקה כשל בעל ואשה"

 

וכן:

 

"בשל המשקל הרב שניתן בפסיקה לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, לעומת מה שמשתקף כלפי חוץ בעיני הבריות, ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג - כששניהם בחיים - בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם ובמקרה של מות אחד מהם בעדותו של בן הזוג הנותר בחיים. עם זאת "... בתביעה נגד עזבון כשבן הזוג השני איננו עוד בחיים יש לנהוג זהירות מרובה בעדותו של הנשאר בחיים ולדרוש סיוע בלתי תלוי וללא דופי התומך בגירסתו"

 

על מי מוטל הנטל להוכיח?

 

נטל ההוכחה להתקיימותן של היסודות רובץ על שכמו של הטוען למעמד ידוע בציבור בהת’ לכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". יש לנקוט משנה זהירות כאשר בן הזוג השני אינו בחיים ולא ניתן לשמוע את גרסתו.

לשאלות, תגובות או הערות לחץ/י כאן


דרג עד כמה מדריך משפטי זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר
 

רוצה שעו"ד יחזור אליך?

שלח

מאמרים נוספים בתחום

מזונות אישה ידועה בציבור, אימתי?

האם אישה אשר הינה ידועה בציבור זכאית למזונותיה לפני הפרידה ואחריה? 

כוונת שיתוף בין ידועים בציבור

האם כל אימת שבני זוג מוגדרים "ידועים בציבור", חלה עליהם הלכת השיתוף? כיצד בוחן בית המשפט את סוגייה זו? על מי מוטל נטל ההוכחה?  

ידועים בציבור - נסיבות שונות וראייתן בעיני הפסיקה

במישור היחסים הפנימיים, תוביל הכרה בבני הזוג כ"ידועים בציבור", בין היתר, להחלת מערכת דיני הגירושין על הצדדים בעת הפירוד. כך, עשוי הידוע בציבור להיות מחויב במזונות האישה (חובת מזונות מכוח תום הלב לזון את הידועה בציבור, מה שנקרא מזונות אזרחיים, תשלום מדור לאישה, חלוקת הרכוש שנצבר על פי כללי חזקת השיתוף, זכויות פנסיה שצבר הידוע בציבור, ויתכן אף זכאות לנכסי קריירה)... 

ידועים בציבור - חלוקת רכוש

ידועים בציבור - חלוקת רכוש

כיצד מחלקים רכוש בעת פרידת בני זוג ידועים בציבור? כיצד מחולק הרכוש במקרה של צוואה וירושה? קראו עוד...  

החלת חזקת השיתוף בבני הזוג ידועים בציבור, אימתי?

החוק הישראלי מכיר בזכויות רבות של "ידועים בציבור כנשואים", זכויות המוקנות להם מכוח חייהם המשותפים, אף בהעדר נישואים כדין ... מה לגבי הרכוש? 

ידועה בציבור וזכויות בירושה

ידועה בציבור וזכויות בירושה

מחלוקת בשאלה האם הנתבעת היתה ידועה בציבור של המנוח לנושא זכויות בירושה ... 

בקשה לצו ירושה של ידוע בציבור של המנוחה

שארי בשרה של המנוחה הגישו התנגדות בטענה להיותם יורשיה על פי חוק 

מזונות בציבור החרדי

פסה"ד עוסק בבחור ישיבה הלומד במסגרת פנימייתית ושעבר את גיל 18, שהוריו חרדים משתי חצרות חסידיות שונות וקיים סכסוך מתמשך ביניהם 

דחיית תביעה נגד הידוע בציבור בעילת עושק

דחיית תביעה לפסק דין הצהרתי ששל תובעת את הידוע בציבור שלה לשעבר בין היתר בעילת עושק 

תביעה לעזבון של שתי ידועות בציבור

תביעתה של התובעת כנגד עיזבונו של המנוח, ליתן פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה הנטענות כידועתו בציבור (עת היה בין החיים, ט.ס), ולהצהיר כי מחצית מכל הזכויות מכל מין וסוג שהוא, אשר נצברו במהלך חייה המשותפים עם המנוח, (לטענתה, 11 שנים קודם לקיץ 1997, ט.ס), בין אם הזכויות הועברו בחייו של המנוח על שם בנו ונכדיו, ובין אם אלה ירשו את הנכסים לאחר מותו- הינם שלה. 



המידע המוצג באתר זה אינו מהווה יעוץ משפטי או כל יעוץ אחר. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת. כל המסתמך על המידע באתר עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה באתר היא בכפוף לתנאי השימוש.